ברכות מו:

א"ל ריש גלותא לרב ששת אע"ג דרבנן קשישי אתון פרסאי בצרכי סעודה בקיאי מינייכו בזמן שהן שתי מטות גדול מסב בראש ושני לו למעלה הימנו ובזמן שהם שלש גדול מסב באמצע שני לו למעלה הימנו שלישי לו למטה הימנו אמר ליה וכי בעי אשתעויי בהדיה מתריץ תרוצי ויתיב ומשתעי בהדיה א"ל שאני פרסאי דמחוי ליה במחוג.

רש״י ד״ה וכי בעי אשתעויי מתריץ תרוצי ויתיב - ואם רצה הגדול ״לדבר״ עם שני לו צריך הוא לזקוף עצמו ממסיבתו לישב זקוף דכל זמן שהוא מוטה אינו יכול ״לדבר״ עמו לפי שהשני לו אחורי ראשו של גדול הוא ופני הגדול מסובין לצד אחר וטוב לו שישב שני לו למטה הימנו וישמע דבריו כשהוא מוטה.

המשך הגמרא:

אמר רב ששת אנא מתניתא ידענא דתניא כיצד סדר הסבה גבזמן שהן שתי מטות גדול מסב בראש ושני לו למטה הימנו בזמן שהן שלש מטות גדול מסב בראש שני לו למעלה הימנו שלישי לו למטה הימנו

רש״י ד״ה ובזמן שהם ג' שני לו למעלה הימנו - ואם בא ״לספר״ מספר עם השלישי לו ואם בא ״לספר״ עם השני לו טוב הוא שיזקוף ואל ישפיל את השני לו לפני קטן ממנו שיהא הוא למטה וקטן ממנו למעלה הימנו.

מדוע אצל הפרסיים כתב רש״י ״לדבר״ ואצל אנן כתב רש״י ״לספר״

הלא דבר הוא!