אחד הדברים שלימדו אותי כתלמיד, היה לפענח את כל הסימונים השונים בגמרא.

הסימונים כוללים כוכביות (מסורת הש"ס), עיגולים (תורה אור), אותיות בסוגריים עגולות (הגהות הב"ח) ומרובעות (הגהות הגר"א), ואפילו סמל של BMW😅 (גיליון הש"ס לרעק"א).

בנוסף יש לנו את האותיות הקטנות של "עין משפט - נר מצווה". זהו חיבור מפעים. רבי יהושע בועז, לפני פרוייקט השו"ת, החזיק בראשו את כל הש"ס והפוסקים, וכתב על כל הלכה בש"ס את מקומה בספרי ההלכה העיקריים: סמ"ג, רמב"ם וטור-שו"ע.

התרגלנו להניח על פי ההפניות האלו כמי ההלכה. כאשר יש מחלוקת - מן הסתם תונח האות הקטנה על יד הדעה שנפסקה למעשה.

אך הדבר אינו כך בהכרח. לעיתים הפסיקה מורכבת יותר, ואז ההפניה אינה מחייבת שכך הפסק.

לכך יעזור ללמוד עם גמרות "הלכה ברורה ובירור הלכה", שם העתיק הרב זצ"ל (ולאחר פטירתו ממשיך בכך מכון ב"מרתף" של מרכז הרב) את דברי הפוסקים ועיון בהשתלשלות הפסיקה בסוגיה. כמובן, הכי טוב פשוט לפתוח בפנים (כמו שאני מאמין שרבי יהושע בועז התכוון שישתמשו בחיבורו).

בסוגייתנו נחלקו רבי יוסי ורבי מאיר.

רבי מאיר מכשיר ברכה שאינה בנוסח הקבוע: "כמה נאה פת זו, ברוך המקום שבראה".
לעומתו רבי יוסי מתבטא: "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות - לא יצא ידי חובתו".

האות של "עין משפט" נמצאת על דברי רבי יוסי ומפנה לרמב"ם ברכות א', ה'. נראה לכאורה שהלכה כרבי יוסי.

אלא שהמעיין בפנים יראה שהרמב"ם שינה מדעת רבי יוסי וכתב: "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות - אינו אלא טועה". אך הוא לא פסל את הברכה.

בהמשך, בהלכה ו' כתב הרמב"ם: "וְאִם שִׁנָּה אֶת הַמַּטְבֵּעַ - הוֹאִיל וְהִזְכִּיר אַזְכָּרָה וּמַלְכוּת וְעִנְיַן הַבְּרָכָה, אֲפִלּוּ בִּלְשׁוֹן חֹל, יָצָא".

נמצא שהאות הונחה על דברי רבי יוסי רק בגלל השימוש בביטוי שלו: "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות", אך למעשה הלכה כרבי מאיר.

בדרך כלל במחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי - הלכה כרבי יוסי ש"נימוקו עימו", ולא כרבי מאיר ש"לא יכלו חבריו לירד לסוף דעתו".

אך כאן מוכח מהמשך הגמרא שדנה למעשה בברכתו של בנימן רעיא - שהלכה כרבי מאיר (ומכאן הוסיף הרמב"ם "ואפילו בלשון חול" - שהרי ברכתו היתה בארמית).