בתלמוד הירושלמי

העתק דף קשר:
בס"ד

דף קשר מספר 468



שוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה



כתבתי בדף הקשר הקודם על קבוצה בקרני שומרון שהחלה אחרי סיום דף יומי בבלי להתחיל סבב ירושלמי. וברוך השם מתברר שישנם עוד קבוצות כאלו - בקדומים, כוכב יעקב ועלי ומסתבר שישנם עוד. אכן ימות המשיח. אם אתם מכירים קבוצות נוספות נא שתפו. כמו כן גם אם אדם מחליט ללמוד באופן עצמאי אני מזכיר שיש לנו – מכון אורות הירושלמי פירוש שהוא המילה האחרונה בשדה פירוש הירושלמי, פירוש אור לישרים של הרב יהושע בוך – פירוש יסודי, עממי, עשיר ואסתטי (גם מבחינה חיצונית מאוד ידידותי לקורא).

זכיתי שבת שעברה להיות בכנס הרמב"ם וזאת הזדמנות טובה להעלות על נס את עבודתו הכול כך חשובה של חוקר המכון הבכיר - הרב אליהו אביעד – הירושלמי והרמב"ם. אין ספק שספר זה שעוסק במקורות הרמב"ם בעיקר בסוגיות אמוניות, חינוכיות וציבוריות עתיד להיות יהלום נוצץ בפסיפס המדהים של עולם הספר היהודי.

על כל פנים זכיתי לומר בכנס זה דבר תורה בסעודת השבת והראיתי כיצד הירושלמי מהווה מקור מרכזי לגישות החינוכיות של הרמב"ם דרך ההתייחסויות המרתקות של מרצי השבת.

הרצאה אחת עסקה בעולם הרפואה של הרמב"ם שאחת התובנות המרכזיות שם היא הקשר בין גוף ונפש. מקור הדברים בירושלמי היא שלא מן הכול אדם זוכה להתרפא. רפואה אינה רק עניין של תרופות אלא גם קשר נפשי בין הרופא למטופל.

בפנל שכותרתו הייתה הרמב"ם כאן ועכשיו (גם הירושלמי הוא כאן ועכשיו) הועלתה השאלה מהו היחס לרחוקים, שכמובן הרמב"ם מדריך אותנו לקרב אותם גם כאלו שהתאסלמו למראית עין. הרמב"ם מביא את הדברים בהלכות נשיאת כפים ביחס לכהן שחשוד על עשיית עבירות, שלא רק שלא מרחיקים אותו שמקרבים אותו ונותנים לו לשאת את כפיו מקור הדברים הוא בתלמוד הירושלמי שמלחם נגד הדעה שכהן עבריין צריך להרחיק ולמנוע ממנו לשאת כפיים. (המקור במלואו במקורות לקמן).

ומקודה נוספת שעלתה בפנל שקשורה לנושא זה היא היחס למתגיירים. שם הרמב"ם באגרתו לעובדיה הגר כותב שגר יכול לומר אשר הנחלת לאבותינו (את ארץ ישראל) ביחס למקרא ביכורים. מקור הדברים הוא דעת רבי יהודה בירושלמי, למרות שבמשנה מופיעה רק הדעה שאינו יכול לומר לאבותינו.

אנו צריכים לקחת הרבה דברים טובים מתוך תורתו החינוכית של הרמב"ם שהוא בעל גישה מקיפה שמקורה בעיקר הוא הגישה המקיפה של הירושלמי.

חזקו ואמצו

אברהם בלס



מקורות:

תלמוד ירושלמי כתובות יג, ב

"וחרנה אמר כאן בשיש לו מי ירפאנו וכאן בשאין לו מי ירפאנו אם מי שיש לו מי ירפאנו אפילו רפואת נפש לא ירפאנו שלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות".



תלמוד ירושלמי ביכורים א, ד

"תני בשם רבי יהודה גר עצמו מביא וקורא מה טעם כי אב המון גוים נתתיך לשעבר היית אב לארם ועכשיו מיכן והילך אתה אב לכל הגוים רבי יהושע בן לוי אמר הלכה כר' יהודה אתא עובדא קומי דר' אבהו והורי כרבי יהודה".



תלמוד ירושלמי גיטין ה, ט

"שלא תאמר איש פלוני מגלה עריות ושופך דמים והוא מברכנו אמר הקדוש ברוך הוא ומי מברכך לא אני מברכך שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".