''אשר במאמרו ברא שחקים, וברוח פיו כל צבאם'' ,כפי שרואים במקרא, וכפי שכתב הרמב''ם ב'הלכות יסודי התורה',''שחקים'' זה שם נרדף ל''שמים''. ומדוע תקנו לומר כך, ולא לומר: ''אשר במאמרו ברא שמים'' ? התשובה, ש''שחקים'' משמעו חלקיקי חומר דק. מלשון: ''ושחקת ממנה הדק'' - האמור בסממני הקטורת , שפירשו: ''ששוחקן יפה יפה עד שתהא דקה מן הדקה''. ולכן תקנו לומר כך, שנתבונן גם בזה.[כלומר, מרחבי השמים, מצד אחד אינם גופים קשיחים ממשיים של: 'גלגלים' שבהם קבועים הכוכבים, כפי שטעו אריסטו ועוד, לחשוב שזה כך, ומצד שני, אין שם מרחבי ריק גמור, אלא חלקיקים]
**גם שכבות האטמוספירה שסביב כדור הארץ שעליהם נאמר: [ישעיהו] ''הנוטה כדוק שמים וימתחם כאוהל לשבת'', נקראים: 'שחקים' , כמ''ש: '' ושחקים ירעפו טל''. אמנם, באטמוספירה צפיפות החלקיקים - גאזים ואדי מים, גבוהה הרבה יותר. ובמרחבי השמים ושמי השמים שנקראים בימינו ''החלל'', יש אטומי מימן, ועוד, ואבק בין כוכבי. וקראתי באיזה פרסום באינטרנט מפרופסור אחד בזה , שהצפיפות הממוצעת ב ''חלל'', היא אטום אחד של מימן לכל מ''ק.
[***וכאן ברצוני לציין שאני גולש באינטרנט עם הגבלה ופיקוח של רשות חרדית בארצנו, שיש להם תוכנה שמסננת תכנים שאסורים לפי המסורת וההלכה]
****ומה שכתבו, שנוסח זה חולק על מה שמובא בגמרא מסכת חגיגה בשם ריש לקיש ש''שבעה רקיעים הם'', וביניהם : ''שחקים - שבו אבני ריחיים שטוחנות [=שוחקות] מן לצדיקים לעתיד לבוא'' . אין נכון לומר שחולק, כי כאן הפירוש לפי הפשט, ובדברי ריש לקיש, עוד פירוש מקובל לפי הרמז. [ולפי רובד פנימי יותר] [כתבתי:''מקובל'', כי בפירוש רבינו חננאל מובא שהעניין הזה של שבעה רקיעים לא יכול להיות פירוש של סברא מדעת האדם, אלא זו מסורת הלכה למשה מסיני]
*****[בפי' הרב שמשון רפאל הירש על התורה,כתב, ש''שחקים'' אלו שכבות האטמוספירה, כי בזמנו עדיין לא ידעו נכון, על חלקיקי החומר שבמרחבי ה'יקום' ה''חלל'' מרחבי השמים ושמי השמים .]