ויכוחי ברוריה עם ורבי אבהו עם הצדוקים:

א. מבחינה היסטורית, הצדוקים היו בעיקר כהנים (מבית צדוק) שהתרכזו במחלוקות סביב סדרי המקדש. בדורות לאחר החורבן - הם התפזרו ואבדו.

לפיכך לא יתכן שרבי אבהו התווכח עם צדוקי.

בנוסף, הויכוחים לא אופיינים לויכוחים עם צדוקים.
הצדוקים מאמינים בתורה שבכתב.
הצדוקים כאן מקשים על פסוקי התורה.

מה גם שהם זוכים לתשובה חריפה וקטלנית, בעוד השאלה יחסית "פרווה", שאלה שיכולה להישאל גם בתוך בית המדרש.

לכן מסתבר לענ"ד שהגירסה המקורית הייתה "מין" (נוצרי). הויכוחים כאן הם:

א. ניסיון לשייך את פסוקי הנבואה לאותו האיש. לומר ש"רבים בני שוממה מבני בעולה" הכוונה לאימו של אותו האיש, שלטענתם לא היתה בעולה.

ב. ניסיון להעדיף את נוסח הנוצרים שמסודר אחרת ע"פ תרגום השבעים.

יש להוסיף:
הגירסה "מינאה" מצויה בשטיינזלץ בפשטות.
כמו כן רבי אבהו נודע בהרבה מקורות בויכוחים עם המינים הנוצרים (עיין ע"ז ד., ע"ז כח.
דרשתו בשמות רבה כ"ט, ה': "אני ראשון - שאין לי אב, ואני אחרון - שאין לי אח, מבלעדי אין אלוהים - שאין לי בן".
בירושלמי תענית ב, א: אם יאמר לך אדם "אל אני" - מכזב הוא "בן אדם אני" - סופו לתהות בו, "שאני עולה לשמים" - ההוא אמר ולא יקימנה.