חטאת העוף נעשית למטה וחטאת בהמה למעלה
עולת העוף נעשית למעלה ועולת הבהמה למטה
אם שינה בזה ובזה פסול

כשלמדתי אתמול את המשנה הזו (במסגרת הדף היומי),
ניסיתי לחשוב על דרך לזכור אותה בעל פה.

הבוקר לשמחתי נתקלתי בקטע הבא מתוך הספר-אלבום המקסים של הרב מנדלבוים (שיצא עם סיום סבב לימוד הדף היומי לפני 7 שנים וחצי), עמ' 61-62:

בנאום שנשא רבינו זצ"ל (*ר' מאיר שפירא*) לפני מליאת הועידה הארצית השלישית של "אגודת ישראל" שהתקיימה בוורשא אמר בתוך דבריו:

בסדר הקרבנות אנו מוצאים חילוק בין זריקת דם חטאת ועלת בהמה, לזריקת דם חטאת ועולת העוף. חטאת בהמה - דמה נזרק למעלה מחוט הסיקרא, ועולת בהמה - למטה. וההיפך בעוף, חטאת למטה ועולה למעלה. מאי טעמא?

מפני שבהמה מביא בדרך כלל העשיר, וכשהוא מביא עולה, הריהו מביא בהתנשאות ובגאוה - לכן מקילה התורה בערכו, ומצוה לזרוק את דמה תחת חוט הסיקרא, אולם כשהוא מביא חטאת, בשבירות הלב, זורק דמה למעלה. לא כן העני, כשהוא מביא חטאת, אין בכך שום חדוש שמביאה בלב נשבר ונדכה, אולם כשהוא מביא עולה, שאינו חייב בה, חשובה היא לפני המקום וזורקין דמה למעלה.

(מן האמידים שלנו דורשים אנו חטאת-חובה. מן העניים עולה-מתנה. הרבה חטאו עשירינו כלפי חינוך הדור, יביאו איפוא חטאת לכפרה!... לא נדבות אנו מבקשים, אנחנו דורשים חוב, המגיע לתורה! עכ"ד.)