א) רש"י ד"ה כל הנך כו' יש מהן בחנק ויש בסקילה כו'

צ"ע מדוע השמיט שריפה, [עי' שיטה מקובצת ורש"ש] גם ק"ק מדוע הקדים חנק לסקילה, הול"ל יש מהן בסקילה,בשריפה,בחנק,במלקות,בחטאת.


ב) רש"י ד"ה ופסח - ובמגדף כו' וכל הני עריות כו' ובנדה כו'

צע"ק מדוע שינה מסידרא דמתני' והכי הול"ל עריות, נדה, מגדף וצ"ע.



ג) רש"י ד"ה ופסח כו'
לפעמים כתב "לאו" ולפעמים כתב "אזהרה" וצ"ע מדוע שינה בלשונו, והאם יש חילוק בין לאו לאזהרה?


ד) רש"י ד"ה ועל לא הודע כו' דלא אתיידע אם בא על אשתו שלא כדרכה או זכר כו'
ולקמן בד"ה לא הודע - אשתו ואחותו במטה כו'

יש לעייין, חדא, מדוע חוזר ומפרש ועוד מדוע שינה בפירושו, וצ"ע.


ה) רש"י ד"ה על שגגתו חטאת - כסבור שהיא אשתו כו'

עיין שושנים לדוד במשניות שכתב ש"אשתו" לאו דוקא וה"ה אם כוונתו לפנויה וכדומה, והביא ראיה מרש"י לקמן אצל מגדף ע"ש

ולכאורה יש להביא ראיה ממש"כ רש"י אצל אשה המביאה בהמה עליה וז"ל "דסבורה להביא
"אדם" והביאה בהמה" ולא כתב רש"י 'בעלה' ומבואר כדבריו ודו"ק