באשכול
כאן.ב. אותו שואל, אותה תשובה מאב ובנו לשאלות בנושא שונה :
בדף היום מובא שרב אויא סבא שואל את רבה
בן רבו :
בעא מיניה רב אויא סבא מרבה בר רב הונא: קולית סתומה לרבי ישמעאל, מהו שתטמא? אית ליה לר' ישמעאל את שבא לכלל מגע - בא לכלל משא, לא בא לכלל מגע - לא בא לכלל משא, והכא היינו טעמא - משום דבא לכלל מגע מלפניו, או דלמא: לית ליה?
אמר ליה: עורבא פרח! א"ל רבא בריה: ולאו היינו רב אויא סבא מפומבדיתא דמשבח לן מר בגויה, דגברא רבה הוא? א"ל: אני היום סמכוני באשישות, ובעא מינאי מילתא דבעי טעמא. גם ביצה דף כא עמוד א רב אויא שואל ומקבל תשובה דומה/זהה, אלא שבביצה הוא שואל את
רב הונא רבו :בעא מניה רב אויא סבא מרב הונא: בהמה, חציה של נכרי וחציה של ישראל, מהו לשחטה ביום טוב? - אמר ליה: מותר. - אמר ליה: וכי מה בין זה לנדרים ונדבות? -
אמר ליה: עורבא פרח. כי נפק, אמר ליה רבה בריה: לאו היינו רב אויא סבא דמשתבח ליה מר בגויה, דגברא רבה הוא? - אמר ליה: ומה אעביד ליה, אני היום סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים, ובעא מינאי מלתא דבעיא טעמא. וטעמא מאי? בהמה חציה של נכרי וחציה של ישראל מותר לשחטה ביום טוב - דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה, אבל נדרים ונדבות - אסור לשחטן ביום טוב, דכהנים כי קא זכו - משלחן גבוה קא זכו. .
השונה והדומה כתוב בפירוש. מעניין.
============
כידוע השימוש בביטוי עוֹרְבָא פָּרַח בא לבטא שמועה חסרת בסיס.