אצלנו במשנה בדף פשוט שהכוונה לַמְּיַלֶּדֶת : "האשה שמת ולדה בתוך מעיה, ופשטה חיה את ידה ונגעה בו - החיה טמאה טומאת שבעה, והאשה טהורה עד שיצא הולד" [1] .

ויש שפירוש "חיה" הוא הַיּוֹלֶדֶת: נאמר במשנה יומא דף עג עמוד ב: "... וְהֶחָיָה תִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל...".

רש"י: והחיה - יולדת.
הרמב"ם בהלכות שביתת עשור פרק ג הלכה ח מסביר, על פי הגמרא ביומא סוף דף עח עמוד ב, שהחיה מותרת לנעול את הסנדל משום הקור בכל שלשים הימים מהלידה וברור מדבריו ש"החיה" הוא הַיּוֹלֶדֶת (ומה עם המיילדת שצריכה להגיע, אולי מרחוק, ליולדת? האם מותר לה לרכב על חמור?).

[1]
מקורות נוספים בהם חיה=מְיַלֶּדֶת
מובא בשכל טוב (בובר) שמות פרשת שמות פרק א סימן יט: בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַֽמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ. שהן מסייעות בעצמן, וכן רבותינו קורין בדבריהם לַמְּיַלֶּדֶת חיה:

מובא בפנים יפות שמות פרשת שמות פרק א פסוק יט: וכמ"ש התרגום כעידן דאתון קיימין, ועל שם כך נקראת הַמְּיַלֶּדֶת חיה מפני שמצלת היולדת מסכנת צער לידה ונשים צדקניות נקראו בעצמן חיות כמו שמצינו [ברכות יח א] גבי צדיקים שנקראו חיים כדכתיב [ש"ב כג, כ] ובניהו בן יהוידע בן - איש חי,

מובא ביד הלוי - מסכת בבא מציעא-דף ב': הטעם שנאמינו, ופירש {הר"ן} שם שטעמו של רש"י משום שרוב הפעמים אי אפשר לברר ע"י עדים שלא מצוי שמזמינים עדים במכירת מטלטלין ולכן האמינו לו כמו שהאמינו לחיה (לַמְּיַלֶּדֶת) וְלַדַּיָּן.