בתלמוד הבבלי (חולין דף ו עמוד א): נאמר: "והתניא: הנותן לשכנתו עיסה לאפות וקדירה לבשל - אינו חושש לשאור ותבלין שבה לא משום שביעית ולא משום מעשר, ואם אמר לה עשי לי משליכי - חושש לשאור ותבלין שבה משום שביעית ומשום מעשר!

והתנן: הנותן לחמותו - מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה, מפני שחשודה מחלפת המתקלקל!

ומה עם כשרות הכלים של אותן נשים?. שהרי הן אופות ומבשלת באותם כלים שהן מבשלות את האוכל של בני ביתן.