דוד מי קרי לנפשיה 'חסיד' והכתיב "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְהוָה בְּאֶרֶץ חַיִּים" , ותנא משמיה דרבי יוסי: למה נקוד על 'לולא'? אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבוא, אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו!?

שמא יגרום החטא,
כדרבי יעקב בר אידי, דרבי יעקב בר אידי רמי: כתיב "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ", וכתיב "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד"? אמר: שמא יגרום החטא,
כדתניא: "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ": "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה" - זו ביאה ראשונה, "עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ" זו ביאה שנייה; מכאן אמרו חכמים: ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון, אלא שגרם החטא.

-----------------------------------
מה שאני רוצה להתמקד בשאלה הנובעת מתוך הסוגיא בגמרא:
ידוע הדברים שהקב"ה לא חוזר בו מ"דבר טוב" ואפילו אם אמר את זה על תנאי (כמו עם שלמה המלך, ור' פרידא שאף על פי שבחרו דבר אחד נתן להם הקב"ה גם את הדבר השני)
ורק דבר רע חוזר בו, כלומר שאפשר שזה לא יתקיים. כמו שמבואר מהמשך הגמרא מברכות ועוד מופיע בכמה מקומות בש"ס.

והשאלה היא למה יעקב אבינו פחד הרי הקב"ה הבטיח לו שישמור אותו בכל דרכיו, ומדבר טוב לא חוזר בו, ורואים שהחטא גורם, איך זה מסתדר עם הדברים?

שמעתי שאומרים בשם הרמב"ם שמתרץ שכל מה שאמרו שהחטא גורם זה דווקא ביחיד, שיכול לקלקל את הברכה, אבל דבר טוב שנאמר על הציבור אין החטא גורם. ע"כ.

ותימה גדול על תירוץ זה, שהרי רואים במפורש מהגמרא הנ"ל שהחטא גורם בציבור,שעם ישראל בביאה שניה לארץ לא היה כמו ביאה ראשונה, שבביאה ראשונה בימי יהושע נכנסו לארץ ביד רמה וללא שעיבוד, והיה צריך להיות כך גם בביאה שניה, ולא היה כן בגלל "שהחטא גרם", אם כן רואים במפורש שחטא גורם גם בציבור על כל עם ישראל.
אשמח למקור ולסידור הדברים עם הרמב"ם.

וחשבתי לתרץ את העניין:
שבאמת אין סתירה בין הדברים, שהקב"ה אומר דבר טוב זה חייב להתקיים, השאלה היא איך היא תתקיים, וזה כוונת הדברים החטא גורם, כלומר שהקב"ה אומר שעם ישראל יכנסו לארץ בפעם השניה אז ודאי שיכנסו, השאלה היא רק איך יכנסו, אם הם יזכו הם יכנסו ביד רמה ולא בשעיבוד, אבל אם החטא יגרום הם יכנסו בהשפלה תחת כיבוש, אבל ודאי הם יכנסו כי אין הקב"ה חוזר בו מדבר טוב ומביט לסוף דבר מאחריתו.
וכן מהדוגמא של יעקב אבינו ודאי שהקב"ה ישמור אותו אבל השאלה איך הוא יגיע לזה, אם החטא יגרום זה יכול לעבור בייסורים ותלאות, אף על פי שהוא ישמור אותו בסופו של דבר. ומזה פחד יעקב אבינו מהדרך.

מה אומרים?
תודה מראש.