|
|
1. תלמוד בבלי מסכת זבחים דף ב עמוד ב תנן: כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כו', טעמא דשלא לשמן, הא סתמא עלו נמי לבעלים לשם חובה, אלמא סתמא נמי כלשמן דמי; הגמ' מוכיחה מלשון המשנה שדין לשמה בקרבנות, זה לא דין שצריך מחשבה פוזיטיבית, לשם הקרבן ולשם בעליו, אלא הכוונה שרק מחשבה נגטיבית, לשם קרבן אחר או בעלים אחרים פוסלת. שהרי המשנה אומרת שרק אם חשב שלא לשמן פוסל, אבל אם לא חשב כלום, כשר. ואילו גבי גט, למרות שכתב התנא שגט שנכתב שלא לשמו פסול, הרי כן צריך כוונה פוזיטיבית לשם אשה זו. ורמינהי: כל הגט שנכתב שלא לשם אשה פסול, וסתמא נמי פסול ושני: זבחים בסתם לשמן עומדין, אשה בסתמא לאו לגירושין עומדת. ומתרצת הגמ' שהקרבן עומד לשם הקרבן ולשם בעליו, שהרי בעליו הקדישו לקרבן עולה עבורו. ולכן כאשר שוחטו הכהן, הוא שוחט לשם מה שבעליו מתכוון, ואילו האשה לא עומדת בסתמא לגירושין. ואיני מבין, הרי המקביל של הקרבן בחיוב לשמו, הוא הגט, ולא האשה. הקרבן צריך להשחט לשמו, והגט צריך להכתב לשמה, מה משמעות שהאשה אינה עומדת לגירושין? |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום