בדיון הלכתי בין ר"ש לראב"י ממה מעניקים לעבד.
ר"ש - לא נותנים מכספים - לא פרה ורבה ופרדות משתבחות בגופן
ראב"י - לא נותנים בפרדות - לא פרה ורבה ועם כסף עושים עיסקאות
עפ"י רוב , במחלוקות בין ראב"י עם תנאים אחרים , נפסקה הלכה כמותו.
במקרה המדובר , נפסק להלכה כר"ש (הל' עבדים ג,יד) ומדוע ?
אמנם הכס"מ במקום כותב "מסתבר טעמיה" , סתם ולא פירש.
בעירובין מו,ב משמע שהלכה אינה כמותו אל מול תנאים כמו רבי יוסי ורבי יהודה.
המהרש"ל כותב "כי ברוב דבריו , אין הלכה כמותו" (שו"ת סימן צ"ח).

האם ניתן לומר סברה( כך במשמע ברמב"ם) ,שאנו מחפשים השבחה מתוך גוף הדבר כמו צאן , גורן ויקב שבהם ההשבחה באה מתוך גוף הדבר ואילו בכספים (אליבא דראב"י) השבח אינו מגיע מתוך גוף הדבר אלא ע"י עיסקאות חיצוניות.
מעין הביטוי "נהרא מכיפיה מיבריך" כדברי שמואל בבכורות (נה,ב) וזהו עומק מושג הברכה האמיתית שנובעת מעצמות הדבר וכמו הגמרא הידועה :
כי הוו מיפטרי מהדדי, אמר ליה: ליברכן מר. אמר ליה: אמשול לך משל, למה הדבר דומה?
לאדם שהיה הולך במדבר, והיה רעב ועייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו. וכשביקש לילך, אמר: אילן אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין, הרי פירותיך מתוקין! - שיהא צילך נאה, הרי צילך נאה! - שתהא אמת המים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך! אלא יהי רצון, שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך.
אף אתה, במה אברכך? אם בתורה - הרי תורה. אם בעושר - הרי עושר. אם בבנים - הרי בנים. אלא יהי רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך...
(תענית ה ע"ב).