|
|
גמרא: "...ואיבעית אימא: אי תנא "קונה" הוה אמינא אפילו בעל כרחה. תנא "האשה נקנית", דמדעתה - אין, שלא מדעתה - לא " תוספות על אתר: "...הא דקתני "היבמה נקנית" ולא קתני "היבם קונה" - בעל כרחה, איידי דקתני "האשה נקנית", תני נמי סיפא "היבמה נקנית"; דנקנית משמע מדעתה ומשמע בעל כרחה". ממה נפשך? הגמרא קבעה, במפורש, כי התנא נקט בלשון "האשה נקנית", כדי שנדע שזה רק מדעתה, שאינה נקנית בעל כרחה. באים בעלי התוספות וכותבים לנו כי "האשה נקנית" משמעותו גם בעל כרחה??? |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום