משנה (גיטין פ"ז מ"א):

מי שאחזו קורדייקוס ואמר, כתבו גט לאשתי--לא אמר כלום; אמר כתבו גט לאשתי, ואחזו קורדייקוס, וחזר ואמר אל תכתובו--אין דבריו האחרונים כלום

על כך למדנו בבבלי:

מאי קורדייקוס?
אמר שמואל: דנכתיה חמרא חדתא דמעצרתא.
-וליתני מי שנשכו יין חדש!
-הא קמ"ל דהא רוחא - קורדייקוס שמה.
למאי נפקא מינה - לקמיעא.

מאי אסותיה?
-בישרא סומקא אגומרי וחמרא מרקא

כלומר, לשאלה מה זה קורדייקוס, ענה שמואל כי זה "מי שנשכו יין חדש בגת". שמואל לא אומר מאומה על רוח רעה, ודאי שלא על שד או על שדה. היין החדש שבגת - פגע באותו אדם.
לשאלה מדוע לא נכתב בפשטות 'מי שנשכו יין חדש' - עונה שמואל, שהיה רופא, כי כך באים ללמדנו גם את שם "אותה הרוח" - פגיעתו של היין החדש בגת, ששמו קורדייקוס.
חשיבות ידיעת השם - כדי שאפשר לכתוב קמע לשמו, ומנגד - יש לו תרופה - תרופה פיזית לגמרי, אכילת בשר רזה ושתיית יין מזוג.

את השדים הכניס לדיון שלנו רש"י. הביטוי של שמואל לא נראה כמכוון לשדה, שכן במפורש הוא מייחס בתחילה את הפגיעה ליין חדש, וגם התרופה אותה הוא מביא בסוף - תרופה של אכילה ושתיה - לא משהו הקשור לשדים, השבעתם או גירושם.

בירושלמי, זה אפילו פשוט יותר:

סימן שוטה היוצא בלילה. והלן בבית הקברות והמקרע כסותו והמאבד מה שנותנין לו. רבי חונה אמר והן שיהו כולהם בו. דל כן היוצא בלילה קינטרופיס. והלן בבית הקברות. המקטר לשדים. והמקרע את כסותו והמאבד מה שנותנין לו קינוקוס. רבי יוחנן אמר אפילו אחד מהן. אמר ר' אבין מסתברא כמה דאמר רבי יוחנן אפילו אחד מהן ובלבד במאבד מה שנותנין לו שאפילו שוטה שבשוטין אין מאבד מה שנותנין לו. קורדייקוס אין בו אחד מכל אלו. מהו קורדייקוס. אמר רבי יוסי המים. אתא עובדא קומי ר' יוסי בחד טרסיי דהוון יהבין ליה סמיק גו אכיס. והוה לעי. אכיס גו סמיק והוה לעי. זהו קורדייקוס שאמרו חכמים פעמים שוטה פעמים חלום. בשעה שהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבר. ובשעה שהוא חלום הרי הוא כפיקח לכל דבר. אתא עובדא קומי שמואל אמר כד דהוא חלים יתן גט. מה שמואל כר"ל דר"ל אמר לכשישתפה רובה דשמואל מר"ל דו אמר חלום יתן גט

מאחר ואנו עוסקים במי שאינו במצב של ישוב הדעת, במי שאינו שוטה, הירושלמי פותח במתן הסימנים למי שהוא בגדר שוטה, ולכן אינו יכול לגרש. הסימנים לשוטה - מי שיוצא לבדו בלילה, או שיוצא ללון בבית הקברות, וכו'.
סייג לסימנים אלו, הוא מי שיש סיבה רציונלית למעשיו. למשל - יוצא בלילה מפני שיש לו חום, והוא מבקש להתקרר. או - לן בבית הקברות כי הוא רוצה לקטר לשדים, וכן הלאה.
עד כאן, הוגדר השוטה, ניתנו הסימנים שלו, והוחרגו אלו שאינם בגדר של שוטה. מכאן פונים להסביר מהו קורדייקוס - ומסבירים שזה מי שאינו שוטה, אלא שמחמת אותו החול, כרגע הוא מבולבל. חולי זה כונה בארץ ישראל בתקופת התלמוד בשם 'המים'.

לא שדים בירושלמי, גם לא רוחות.

למען האמת, גם לא בדברי שמואל, בבבל.