התלמוד מספר:

בנתיה דרב נחמן בחשן קדרא בידייהו. קשיא ליה לרב עיליש, כתיב: 0קהלת ז') אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי, הא איכא בנתיה דרב נחמן!
גרמא להו מילתא ואשתביין, ואישתבאי איהו נמי בהדייהו.
יומא חד הוה יתיב גביה ההוא גברא דהוה ידע בלישנא דציפורי,
אתא עורבא וקא קרי ליה, אמר ליה: מאי קאמר? אמר ליה: עיליש ברח עיליש ברח, אמר: עורבא שיקרא הוא ולא סמיכנא עליה.
אדהכי אתא יונה וקא קריא, אמר ליה: מאי קאמרה? א"ל: עיליש ברח עיליש ברח, אמר: כנסת ישראל כיונה מתילא, ש"מ מתרחיש לי ניסא.
אמר: איזיל אחזי בנתיה דרב נחמן, אי קיימן בהימנותייהו אהדרינהו.
אמר: נשי כל מילי דאית להו סדרן להדדי בבית הכסא, שמעינהו דקאמרן: עדי גוברין ונהרדעי גוברין, לימא להו לשבוייהו דלירחקינהו מהכא, דלא ליתו אינשין ולישמעי וליפרקינן.
קם ערק, אתא איהו וההוא גברא, לדידיה איתרחיש ליה ניסא עבר במברא, וההוא גברא אשכחוה וקטלוה. כי הדרן ואתן, אמר: הוו קא בחשן קידרא בכשפים.

1) האם הסיפור הוא כפשוטו או שזה סתרי תורה?
2) במידה וזה כפשוטו, ממתי עופות יודעים לדבר?
3) במידה וזה כפשוטו האם על סמך מה ששמע מאחורי בית הכסא - נאסרו הבנות על בעליהן?
4) האם יש פרוש המפצח את הספור (שאינו כפשוטו)?