סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

פורום פורטל הדף היומי

סוטהמח ע"בא טבת תשע"ו21:44(הורחב) קצת על השאילה באורים ותומים / ‏אשבח
בקשה מהכהן הגדול לשאילה באורים ותומים נעשית רק על ידי המלך, או על ידי בית דין, או על ידי מי מהציבור שהציבור נזקק לו או לשאלה חשובה שהציבור נזקק לה. למשל: על הרחבת גבולות העזרה וגבולות ירושלים, במהרה בימינו אמן, נאמר בסנהדרין דף ב עמוד א "אין מוסיפין על העיר ועל העזרות - אלא על פי בית דין של שבעים ואחד", ואומר הרמב"ם הלכות בית הבחירה - פרק ששי, י-יא: "
י בֵּית דִּין שֶׁרָצוּ לְהוֹסִיף עַל יְרוּשָׁלַיִם אוֹ לְהוֹסִיף עַל הָעֲזָרָה מוֹסִיפִין. וְיֵשׁ לָהֶם לִמְשֹׁךְ הָעֲזָרָה עַד הַמָּקוֹם שֶׁיִּרְצוּ מֵהַר הַבַּיִת וְלִמְשֹׁךְ חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם עַד מָקוֹם שֶׁיִּרְצוּ:
יא אֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר אוֹ עַל הָעֲזָרוֹת אֶלָּא עַל פִּי הַמֶּלֶךְ וְעַל פִּי נָבִיא וּבְאוּרִים וְתֻמִּים וְעַל פִּי סַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד זְקֵנִים שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה-ט) 'כְּכל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ' וְכֵן תַּעֲשׂוּ לְדוֹרוֹת. וּמשֶׁה רַבֵּנוּ מֶלֶךְ הָיָה:

השאילה עצמה נעשית כשפני הכהן הגדול מופנים אל ארון הברית והשואל עומד כשפניו מול הכהן הגדול (הרמב"ם בפירושו למשנה אומר "השואל פניו לאחורי הכהן", כלומר שהשואל עומד מאחורי הכהן הגדול) .
על השואל לשאול בקול רפה כמדבר אל עצמו רק שאלה אחת - אחרת יקבל תשובה רק על שאלתו הראשונה בסדר מציאות הדברים המובאים בכלל השאלות - הראשונה על תוכן העניין הנשאל ולא הראשונה בסדר השאלות.
השאלה עצמה צריכה להיות כזו שהתשובה עליה תהיה חד משמעית.
לאחר השאלה הכהן הגדול היה מביט אל החושן, בו יש את כל אותיות האל"ף בי"ת (על אבני החושן היו כתובים שמות האבות "אברהם יצחק יעקב", שמות שנים עשר השבטים ואחריהם המילים "שבטי יה") ורואה אותיות בולטות אחת אחר השניה ואם הייתה שכינה שורה עליו ויש בו רוח הקודש היה מצרף את האותיות למילים היוצרות את תשובת ה'.
הגמרא ביומא עג. אומרת: "כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ו[אין] שכינה שורה עליו - אין שואלין בו". הרמב"ם בפירושו למשנה אומר: "וצריך שיהא הכהן נביא, לפי שקבלה היא אצלנו: כל כהן שמדבר ברוח הקדש ושכינה שורה עליו שואלין בו - ושאין מדבר ברוח הקדש ואין שכינה שורה עליו אין שואלין בו".
ביומא עג: הגמרא מספרת שדוד המלך שאל באורים ותומים שתי שאלות שלא כסדר ולכן קיבל רק תשובה אחת – על הראשונה שהיא כן כסדר בתוכן השאלות:
" הֲיַסְגִּרֻ֣נִי בַעֲלֵי֩ קְעִילָ֨ה בְיָד֜וֹ הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל כַּֽאֲשֶׁר֚ שָׁמַ֣ע עַבְדֶּ֔ךָ יְהֹוָה֚ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַגֶּד־נָ֖א לְעַבְדֶּ֑ךָ וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה יֵרֵֽד" (שמואל א פרק כג פסוק יא).
1. שאלתו הראשונה של דוד הייתה הֲיַסְגִּרֻ֣נִי בַעֲלֵי֩ קְעִילָ֨ה בְיָד֜וֹ [של שאול],
2. שאלתו השנייה הייתה: הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל [לקעילה]
- וסדר השאלות היה צריך להיות הפוך:
1. הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל [לקעילה] ורק אם תינתן תשובה חיובית היה יכול לשאול:
2. הֲיַסְגִּרֻ֣נִי בַעֲלֵי֩ קְעִילָ֨ה בְיָד֜וֹ
ומשום ששאל לא לפי הסדר - תשובת ה' באורים ותומים הייתה רק על הירידה (שתי השאלות והתשובה הן באותו פסוק).
כשהבין דוד ששאל שלא כסדר שאל שוב על ההסגרה ונענה עליה (שם פסוק יב):
" וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד הֲיַסְגִּ֜רוּ בַּעֲלֵ֧י קְעִילָ֛ה אֹתִ֥י וְאֶת־אֲנָשַׁ֖י בְּיַד־שָׁא֑וּל וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה יַסְגִּֽירוּ".

רק כאשר השעה דחוקה אפשר לשאול שתי שאלות כפי שהיה עם דוד: וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר [שאלה 1.] אֶרְדֹּ֛ף אַחֲרֵ֥י הַגְּדוּד־הַזֶּ֖ה? [שאלה 2.] הַֽאַשִּׂגֶ֑נּוּ? והתשובה הייתה על שתי השאלות: וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ רְדֹ֔ף כִּֽי־הַשֵּׂ֥ג תַּשִּׂ֖יג וְהַצֵּ֥ל תַּצִּֽיל:

גזירת ה' על פורענות הנאמרת על ידי נביא יכולה להתבטל , אך לא כן גזירת ה' הנאמרת על ידי האורים ותומים שאינה מתבטלת לעולם.

הגמרא במסכת בבא בתרא, פרק "יש נוחלין", דף קכב עמוד א אומרת: "...ולא נתחלקה אלא באורים ותומים שנאמר "עַל פִּי הַגּוֹרָל"



(עפ"י מה שרשמתי בלימודי על יומא עג., עג: ).

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר