את הסיפור הזה שמעתי גם על רבי יהונתן אייבשיץ וגם על רב העשיל מקראקא ולכן רק הלימוד חשוב ופחות הפרטים...

ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו (כה, ט)- בילדותו של רבי יהונתן אייבשיץ, הוא נודע כפיקח גדול, ורצה רב אחד להעמידו במבחן. היה בידו סידור תפילה, עילעל בסידור ונפתח בברייתא דרבי ישמעאל על "שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן". שאל הרב את הנער, האם יש לך מה לחדש בברייתא זו? הרהר הנער רגעים אחדים, וענה כך:
יש על ברייתא זו ג' שאלות- א) ראשית, איך קראו לאדם מישראל בשם "ישמעאל", הרי אסור לקרוא בשם רשע, כמבואר ביומא דף לח, על פי הפסוק "שם רשעים ירקב". ב) שנית, כיצד בכלל ניתן לעשות הבחנה בין המידות "פרט וכלל" לבין "כלל ופרט", ו"כלל ופרט וכלל"? הרי ידוע ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה", ואם כן אין משמעות לסדר שבו מובאים דברים בתורה! ג) שלישית, מדוע נאמר "רבי ישמעאל אומר", כאילו יש מישהו שחולק עליו ואינו מסכים עמו? צריך היה להיות כתוב "אמר רבי ישמעאל" (שהרי כך מקובל בדרך כלל בלשון הש"ס, שכאשר ישנה מחלוקת, כתוב "רבי פלוני אומר", וכשמובאת דעה שלא במסגרת מחלוקת, הלשון היא "אמר רבי פלוני").

אלא, אמר הילד, לצורך יישוב הקושיות יש להקדים את דברי רש"י על הפסוק "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו", בפרשתנו. כידוע, רש"י מדייק, מדוע יצחק קודם בפסוק לישמעאל, הרי ישמעאל הוא הבכור? אלא, שעשה ישמעאל תשובה והקדים את יצחק לפניו, עד כאן רש"י. ולכאורה קשה על כך, הרי "אין מוקדם ומאוחר בתורה", ואין משמעות לסדר? על כרחך צריך לומר (כדי להסביר את רש"י), שהכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" נאמר רק לגבי היחס בין שני עניינים שונים בתורה (שאם עניין אחד נאמר לפני חבירו, אין משמעות לסדר), אך כאשר מדובר בסדר הפנימי שבאותו עניין, אזי יש משמעות לסדר.

וכעת מיושבות כל הקושיות: מה ששאלנו, כיצד זה שקראו לתנא "ישמעאל", התשובה לכך היא שישמעאל עשה תשובה, כאמור לעיל ברש"י. ומה ששאלנו כיצד ניתן לדרוש "כלל ופרט" וכו' כשאין משמעות לסדר- התשובה היא שיש משמעות לסדר, שהרי כאמור, הכלל "אין מוקדם ומאוחר וכו'" הוא דווקא כאשר מדובר בשני עניינים שונים.

ומה ששאלנו מדוע הלשון היא "רבי ישמעאל אומר", התשובה לכך היא (וכאן עיקר החידוד) שאת המילים "רבי ישמעאל אומר בשלוש עשרה מידות התורה נדרשת", יש לקרוא לפי הפיסוק הבא: "רבי ישמעאל"- דהיינו, עצם העובדה שקראו לתנא זה רבי ישמעאל (בהסתמך על כך שישמעאל חזר בתשובה), הרי זה "אומר"- עובדה זו אומרת, מלמדת, כי "בשלוש עשרה מידות התורה נדרשת"- שניתן לדרוש את התורה בשלוש עשרה מידות, ובכלל זה "פרט וכלל" וכו'. שהרי מזה שקראו לו ישמעאל, סימן שישמעאל עשה תשובה, וכל עניין התשובה נדרש מהקדמת יצחק לישמעאל, ואם כן מוכח שכשעסקינן בעניין אחד יש משמעות לסדר, ואם כך ניתן לדרוש כלל ופרט וכלל כי יש משמעות לסדר, ולכן אפשר לדרוש את התורה בי"ג מידות...