גמ' מאי דרגש אמר עולא ערסא דגדא

רש"י תוס' ר"ן:
ערסא דגדא. נוהגין היו להציע מטה למזל הבית גדא מזל

דבר זה תמוה ומזכיר עבודת מזלות שנאסרנו בו בצורה חמורה והרחיקתנו התורה מזה ביותר וכן צווינו "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" וכיצד זה היה בכל בית ישראלי "מיטה המיוחדת למזל הבית"?

פי' הרא"ש כך:
"כי שרא דעתירותא [שר העושר] "נקיר" שמיה, ומצוי בבית השומרים אותו בנקיות, לכך מכינים תמיד מיטה מוצעת לנקיות"

כלומר העושר מגיע לבית ששומרים אותו בסדר ונקיון!
דבר זה איננו כלל עניין של ע"ז ו"מזל שרירותי" אלא דרכו של עולם והגיון רב יש כאן שעושר בא לאדם רק אם יש בו שתי תכונות אלו- סדר ונקיון.
והרי קיי"ל בענייני "דרכי האמורי" שכל שיש סברא במעשה מסוים אין בו משום "דרכי האמורי" שיסוד הע"ז היה טעות בני האדם ואשליות שווא שדימו בנפשם אבל דבר הגיוני אין כלל בעיה לעשותו לשיפור ה"מזל" של האדם ושל הבית.