גמ'
ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ

המיוחס לרש"י
ודיבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ. משום דדבר מעולה הוא לרפואה ואסור לומר להם שום דבר שיהנו ממנו ואית דאמרי דלא ליכלו טובא וליפסדו כיתנא:
תוס':
ודבר זה אסור לאומרו בפניהם. שמלעיגים עלינו ואומרין שאנו קובעים מילי דחוכא ואיטלולא בהש''ס ובקונט' פירש שאסור ללמוד להם שום תקנה ולא נראה:

ר"ן:
ודבר זה אסור לאמרו בפני עם הארץ. כדי שלא יעקרו הפשתן לכך:

סיכום:
התוס' (שאינם התוס' הרגילים כמובן, מי בעל התוס' דידן?) הביאו בשם הקונטרס פירוש המופיע ב"רש"י"
"רש"י" הביא פירוש המופיע בר"ן בתור י"א
הר"ן הביא הסברו בלבד בלא ציון מקור

מסוגיה קצרה זו בלבד (וודאי שאין זה רציני ואשמח אם תוכלו לציין מקרים דומים מהמסכת בהמשך להודעה זו) יוצא ש:
לתוס' דידן היה ייחוס של רש"י כ"קונטרס" שמשמעו בד"כ רש"י.
הר"ן כנראה ינק פירושו ממקור אחר ולא מ"רש"י" זה (לא מזכיר תרוץ א' ולא מציין מקור הסברו)
ייתכן ש"רש"י" וממילא התוס' דידן היו מאוחרים שניהם לר"ן.