שוב רצוני להעיר על פירושו של שטיינזלץ :
הוא כותב ש'בלוספיין' הן תאנים בשלות ביתר, ולדברי ר' שמעון האומר שאינם יוצאים מהמעים כלל הכוונה שאינם מתעכלים.
ההגיון הפיזיולוגי לכאורה הפוך לגמרי : מזון שאינו מתעכל בד"כ גם יוצא בשלימות ודווקא מזון שמתעכל ונספג לגמרי אינו יוצא כמעט ! על כן נראה היה לפרש בדיוק להיפך :
לדברי ר' שמעון התאנים הבשלות מאד מתעכלות ( כמעט ) לגמרי שהרי הן כדבש,ולכן לאוכליהן אין כמעט פעולת מעים לאחר אכילתן. בד"כ פירות העשירים בסיבים מעוררים דווקא את פעולת המעיים, ולכן תאנים משמשות ( גם כיום ) כטיפול נגד עצירות.
ברם כמובן שאינני יודע מהם באמת ה'בלוספיין' ומה אופן פעולתם במעי, ואני מעיר רק על עצם ההגיון בפירוש שטיינזלץ...
לסיכום :
פיין ( טוב ומושלם ), בלוס (=לעוס ואכול ) היטב תאנים ושתה די נוזלים וכך תימנע מעצירות...
ברם לאחר מחשבה שניה, אפשר שהכוונה שהתאנים הללו היו גרועות ( עם תכולת סוכר ומים נמוכה ) ובמקום לגרום לתנועת מעי מוגברת גרמו לתנועת מעי מופחתת, כך שהן גרמו לעצירות, והתעכלו לאט מאד ( לא שלא התעכלו כלל ), אך מאידך גרמו לתחושת מליאות ושובע מתמשכת, דבר שמצא חן בעיני ר' יהודה.