ר"ן
המדיר את בנו לת''ת. האב הדירו שלא יהנה אביו ממנו כדי שלא יתבטל מת''ת: מותר הבן למלאות לאביו חבית של מים ולהדליק לו את הנר דמסתמא ממילי זוטרי כי הני דליכא בהו בטול למוד תורה לא אדריה ...

לר"ן הסיבה להתר התשמיש בדברים אלו הינו מפני שאלו דברים קטנים שלא מבטלים הלימוד ולכן לא נאסרו מעולם.

אומנם לכאו' יש ביטול תורה בזמן השירות אפילו שהשירות קטן וקל וא"כ עדיין קשה שהיה צריך לאסור תשמיש זה? (כפי שציין ידידי עפ"י הר"ן ניתן לבני ישיבות להסתובב כל היום ליד הפינת קפה ולא יהיה בזה "ביטול תורה" ורק בהליכה לצבא שזה דבר גדול נקרא שמתבטלים...)

ע"כ נ"ל שלא רק התר יש כאן אלא ששירות קל של בן לאביו זה צורך מצורכי הלימוד כלומר תורה שנלמדת ללא קיום מעשי וללא חסד וכיבוד הורים איננה כלל בשם ת"ת ואדרבה השימוש שעושה לאביו זהו הכלי המעשי שמאפשר לו להכניס בליבו התורה שלמד וכאומרם ז"ל "ביטולה הוא קיומה"
ע"כ לא התר הוא אלא חיוב ולא "להסתובב בפינת קפה" אלא לעסוק יחד עם הלימוד בחסד שנינו כאן.