אמר אמימר מאן מלאכי השרת רבנן דאי תימא מלאכי השרת ממש אמאי אמר רבי יוחנן אין הלכה כיוחנן בן דהבאי הא אינהו בקיאי בצורת הולד טפי ואמאי קרו להו מלאכי השרת דמצייני כמלאכי השרת

ר"ן
דמצייני כמלאכי השרת. שהן מצויינים ונבדלין משאר בני אדם כמלאכי השרת כדאמרינן בהגדה מלמד שהיו ישראל מצויינין שם כלומר שהיו עם בפני עצמן ולא נתערבו במצרים.

כלומר יש שתי הנהגות בעולם; הנהגת תלמידי חכמים הנבדלים מהאנשים הרגילים ויש הנהגת אנשים "רגילים".
אמימר מתרץ שצדקו גם דברי ה"מלאכים" (שאסור אותם 4 דברים) וגם נכונים דברי ריו"ח שהדברים מותרים.
כיצד ייתכן הדבר? עונה אמימר שמדובר בשתי מדרגות שונות של בנ"א, אם רצונך שבנך יהיה כ"מלאך השרת" אל תעשה את הדברים הללו כי יהיו כתוצאה מכך אלמים וחרשים בד"ת. אך וודאי שליצירת "סתם" יהודי כשר, אין הדברים נוגעים, ולהלכה, הנאמרת על דרך הכלל ולא החסידות, הדברים אכן מותרים.
ואכן כך מסכם הרמ"א את העולה מסוגייתנו:
שולחן ערוך אבן העזר סימן כה
הגה: ויכול לעשות עם אשתו מה שירצה, בועל בכל עת שירצה ומנשק בכל אבר שירצה, ובא עליה בין כדרכה בין שלא כדרכה, או דרך אברים ובלבד שלא יוציא זרע לבטלה (טור). ויש מקילין ואומרים שמותר שלא כדרכה אפילו אם הוציא זרע, אם עושה באקראי ואינו רגיל בכך (גם זה טור בשם ר"י). ואע"פ שמותר בכל אלה, כל המקדש עצמו במותר לו קדוש יאמרו לו. ולא ירבה בתשמיש להיות מצוי אצלה תמיד, שדבר זה פגום הוא מאד ומעשה בורות הוא, אלא כל הממעט בתשמיש ה"ז משובח, ובלבד שלא יבטל עונה אלא מדעת אשתו.