תניא ר' נתן אומר כל אשה שדדיה גסין משל חברותיה ה''ז מום וכמה? א''ר מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי משמיה דר' יהושע בן לוי טפח!
ומי איכא כי האי גוונא?!?
אין דאמר רבה בר בר חנה אני ראיתי ערביא אחת שהפשילה דדיה לאחוריה והניקה את בנה {תהילים פז-ה}
ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון א''ר מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה...

רש"י:
ולציון יאמר. משום דאיירי בה רבי מיישא נקיט לה ולציון יאמר איש ואיש יולד בה לעתיד לבא כשיתקיים מקרא שכתוב והביאו את כל אחיכם מנחה לה' וגו' כל מקום שימצאו שם ישראל יאמרו העמים זהו מבני ציון זה יולד בה נביאנו שם: ולציון. כמו וישאלו אנשי המקום לאשתו (בראשית כו) על אשתו: אחד הנולד בה כו'. איש איש יתירא קא דריש אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה יקרא מבניה ויביאוהו אצלה:

תי' מה הקשר בין סוגיית מומי הדדים והמעשה באותה ערבייה לבין הפס' של "ולציון יאמר.."?

נ"ל לומר כך: שיש קושי בפס' זה כפי שהסבירו רש"י, שהעמים בראותם יהודי בחו"ל יאמרו עליו "זה מבני ציון הוא" והרי זה תי' שמשמע שמדובר ביהודי שנולד בחו"ל ורק עתה יביאוהו הנכרים לארץ, ולמה א"כ נקרא בשם "בן ציון"?
ותי' הגמ' עפ"י עדותו של רבב"ח, שראה אמא המניקה את בנה כשדדיה מופשלים לאחוריה, שזה מצב שבו התינוק כלל לא מכיר את אימו ולא רואה אותה ולא יודע מהו מקור יניקתו האמיתי, בכ"ז פשוט שנחשב הוא לבנה.
א"כ למדנו שגם ציון יכולה להניק בניה גם כשלא נמצאים בתוכה וכשאין הדברים בצורה של פנים אל פנים, ממילא ייתכן שאדם שנולד וגדל בחו"ל ייחשב בכ"ז ל"בן ציון" (מצד היניקה מא"י מאחוריה).
אומנם מסייגת הגמ' שלשם כך (לינוק מא"י) צריך להיות או "נולד בה" או עכ"פ "מצפה לראותה" ואז יזכה להחשב על בני א"י וממילא להיגאל בנחת.