במאמר במדור להעמיק בדף עונג שבת הובא כך:
"מצוות שעצם מצוותן היא ההוצאת ממון, כתב בזה בחידושי בן אריה להגר"ג אידלשטיין זצ"ל [ח"ב, ט] דכה"ג שעצם המצוה היא ההוצאת ממון, כפדיון הבן, ועליה לרגל שנא' איש כמתנת ידו בכה"ג צריך להוציא כל ממונו. ורק במצוות שהממון הוא הכשר מצוה גרידא, כלולב וסוכה, דרק כשאין לו לולב וסוכה צריך להוציא ממון, בכה"ג אמרינן דאל יבזבז יותר מחומש".
האם לבזבז פירושו הוצאת מותרות, כלומר כשרוצה להדר במצוה ומוציא יותר מההכרחי או שגם לגבי ההכרחי לגביו, שכן מסופר על רבן גמליאל שהיה לו לולב של אלף זוז כשנסע עם ר"ע בספינה, ומשמע לי שלולא שלם אלף זוז לא היה להם כלל לולב וזה אינו מותרות אלא מצוה שקשה להשיגה, האם במקרה כזה מותר היה לו לקנותו גם אם אלף הזוז הם יותר מחומש או רק בגלל שעושרו היה גדול והיה זה פחות מחומש שלו ?