עשה מאמר ובעל הרי זו כמצותה: לימא מסייע ליה לרב הונא, דאמר רב הונא 'מצות יבמה מקדש ואח''כ בועל'? אימא 'אף זה כמצותה'. פשיטא?! סד''א כיון דאמר מר 'העושה מאמר ביבמתו פרחה הימנו זיקת יבמין וחלה עליו זיקת ארוסין ונשואין' אימא לאו מצוה קעביד קמ''ל:

תקנת מאמר היא תקנה קדומה, כפי שראינו שכבר ב"ש וב"ה נחלקו בתקפה. ושנינו ברייתא שמובאת בעוד מספר שורות ת''ר כיצד מאמר? נתן לה כסף או שוה כסף. ובשטר כיצד?... (אגב כסף או שווה כסף הוא אליבא דבית שמאי, לדעת בית הלל - פרוטה או שווה פרוטה. רי"ף) והתעוררו לי השאלות:
- אם מוזכרת במשנה תקנת מאמר - מה חידש רב הונא? מה בין "קידושין" לבין "מאמר"?
- מדוע הגמרא מחפשת סייעתא לרב הונא, וכי מה קשה בדבריו, או מי חולק עליו?

על כל פנים, המשך הגמרא נראה לי כך
אימא 'אף זה כמצותה' מה שהמשנה אומרת הוא שרשאי לקדש לפני שבועל, ולא כרב הונא שחייב לקדש ורק אח"כ בועל.
מקשה הגמרא פשיטא שרשאי לקדש לפני שיבעל?
תשובה: הייתי יכול לחשוב שקידושין לפני ביאה מקלקלים, כיון דאמר מר (הכוונה לרבה, דף כט ע"ב) 'העושה מאמר ביבמתו פרחה הימנו זיקת יבמין וחלה עליו זיקת ארוסין ונשואין' וחייב גם להכניסה לחופה לפני שכונסה, ואם בא עליה לאחר מאמר בלי חופה - לא קנה (רש"י שם) אימא לאו מצוה קעביד עכשיו זה כבר לא מצוות ייבום אלא נישואין רגילים קמ''ל שגם אחרי קידושין - נשאר כמצוות ייבום.

אלא שאת רבה לא הבנתי, איך ייתכן שאם יעשה מאמר ואח"כ יבוא עליה בלי חופה לא יקנה, אם מדאורייתא קנה אף בלי מאמר - איך יתכן שמאמר שתקנו חכמים ימנע ממנו לקנות אם לא יעשה חופה?