.


"
בימי רבי דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין, והיה הדבר קשה לחכמים, מפני שחכם גדול היה ועיניו קמו מלבא לבית המדרש.
אמרו, מי ילך ויודיעו?
אמר להן רבי יהושע: אני אלך.
ואחריו מי? - רבי אלעזר בן עזריה
ואחריו מי? - רבי עקיבא.

הלכו ועמדו על פתח ביתו.
נכנסה שפחתו, אמרה לו: רבי, חכמי ישראל באין אצלך.
אמר לה: יכנסו. ונכנסו.

תפסו לרבי יהושע והושיבהו על מטה של זהב. א"ל: רבי, אמור לתלמידך אחר וישב. אמר לו: מי הוא?
- רבי אלעזר בן עזריה.
אמר: ויש לו בן לעזריה חבירנו? קרא עליו המקרא הזה: "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם". תפסו והושיבו על מטה של זהב.
א"ל: רבי אמור לתלמידך אחר וישב. א"ל: ומי הוא?
- עקיבא בן יוסף.
א"ל: אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? שב בני, שב. כמותך ירבו בישראל!

התחילו מסבבים אותו בהלכות עד שהגיעו לצרת הבת.
אמרו ליה: צרת הבת מהו?
אמר להן: מחלוקת בית שמאי ובית הלל.
- הלכה כדברי מי?
אמר להן: הלכה כבית הלל.
אמרו ליה: והלא משמך אמרו הלכה כבית שמאי!
אמר להם: דוסא שמעתם, או בן הרכינס שמעתם?
אמרו ליה: חיי רבי! סתם שמענו.
אמר להם: אח קטן יש לי, בכור שטן הוא, ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי. והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות, לפי שיש עמו שלש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת. אבל מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים: צרת הבת אסורה, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית, ומקבלים גרים מן הקרדויין ומן התרמודים.

תנא: כשנכנסו, נכנסו בפתח אחד. כשיצאו, יצאו בשלשה פתחים.
פגע בו בר"ע, אקשי ליה ואוקמיה.
אמר לו: אתה הוא עקיבא ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? אשריך שזכית לשם ועדיין לא הגעת לרועי בקר!

אמר לו רבי עקיבא: ואפילו לרועי צאן.
"