"נאמנין עליהם בשעת הגיתות והבדים, וקודם לגיתות שבעים יום".

פירש רש"י: "שבעים יום - מקדימין לטהר את הכלים".
כלומר שמקדימים בהכנה שבעים יום.

שנינו בברייתא דמגילת תענית (הסכוליון):
"ומה ראו לעשות חנכה שמנה ימים והלא חנכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעת ימים שנאמר ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים וגומר ואומר ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו וגומר ובשביעי הקריב אפרים, וכן מצינו בחנכה שעשה שלמה שלא עשאה אלא שבעת ימים שנאמר כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים, והחג שבעת ימים, מה ראו לעשות חנכה זו שמנה ימים? אלא בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכל שבעת הימים היו מתקנים בכלי שרת".
כלומר שעסקו שבעת ימים בתיקון כלי שרת וביום השמיני חגגו. וזו התשובה הראשונה והמקורית לקושיית הב"י המפורסמת. ראה עוד.

וצריך לדקדק בקושיה "והחג שבעת ימים", אמנם סוכות שבעת ימים, אך למה לא תירצו בפשטות שגם שמיני עצרת שנחשב לחלק מהחג - כגון לענין תשלומי הקרבן?
אלא שדוקא לחג סוכות עצמו יש שייכות לחנוכת המקדש והמזבח, בו עשה שלמה את חנוכת הבית, וכך יהיה לעתיד לבוא, כדברי הגר"א.

מכאן שסוכות - החל בשנה מליאה בדיוק שבעים יום לפני חנוכה, מהווה הכנה לחנוכה. אף שבפועל לא היה לחשמונאים אפילו יום אחד של פנאי לטהר את הכלים לפני הדלקת המנורה.

אמנם ערב יום הכפורים היום, אך החסידים דוחים את החתימה הסופית עד להושענא רבא ואפילו עד לחנוכה. והדף היום הוא חגיגה דף כה. לא כ"ה בכסליו אך הכנה אליו.