סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

פורום פורטל הדף היומי

חגיגהי ע"אכ אלול תשע"ד12:54מעלת הראשונים ועבודת האחרונים / ‏אור חדש
תניא רבי אליעזר אומר יש להם על מה שיסמכו שנאמר ... רבי יהושע אומר ... ר' יצחק אומר ... חנניה בן אחי רבי יהושע אומר ... אמר רב יהודה אמר שמואל אי הואי התם אמרי להו דידי עדיפא מדידכו שנאמר ...אמר רבא לכולהו אית להו פירכא לבר מדשמואל דלית ליה פירכא ... אלא דשמואל לית ליה פירכא! אמר רבא ואיתימא רב נחמן בר יצחק היינו דאמרי אינשי טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלי צנא דקרי:

מבנה כזה מופיע גם ביומא ובמגילה ובכולם מתברר שהאמורא ה"אחרון" הצליח בפלפולו לומר דבר שהיה מעולה מכל דברי קודמיו (התנאים הגדולים) שכולם "אית להו פירכא".
מסוגיות אלו ניתן ללמוד כמה יסודות במהות העברת התורה מדור לדור:
ישנה גישה הסוברת שיש הבדלי מדרגות בין דורות (שכידוע הולכים ופוחתים) שמונעים מהדור המאוחר לא רק לומר דבר נכון יותר מהדור הקודם אלא לא יכולים אפילו להקשות על הקודמים שהרי "כל שאמרו וודאי אמת הוא ואם יש לך קושיא מחסרון דעתך באה לך".

גישה זו טעות קשה יש בה (כפי שרואים בציטוט לעיל), הנובעת מחסרון ההבחנה בין ה"פסיקה כקודמים" לבין ה"הסברה של התורה". ונבאר הדברים:
כל מי שלמד תורה יודע שמאז ומעולם היתה התורה נלמדת בדרך של שקלא וטריא כאשר כל דעה צריכה להתברר תחילה בכלי השכל האנושי אם הינה עולה עם מסורות קודמות ואם אין בה סתירות פנימיות או אף מוסריות (יש הווא-אמינות שנדחו מפני שאינן עולות עם "דרכיה דרכי נועם"). פעמים רבות דברי התנאים או האמוראים נדחים ע"י חבריהם בהוכחות שכליות רגילות שאינן מצריכות שום תכונה "עליונה" אלא "רק" עמל תורה ובקיאות בה או כשרון שכלי מיוחד(פלפולא חריפתא) ואפילו לא בהכרח הכל יחד.
אומנם אין זה אומר כלל שהדורות המאוחרים יחלקו בקלות על קודמיהם אך אין זה בגלל שאין להם כלים לעשות זאת אלא מסיבה אחרת לגמרי:
השגחה אלוקית על ההלכה
יש בנו אמונה שאם דבר מה התקבל להלכה ע"י עם ישראל (פוק חזי מאי עמא דבר, בני נביאים הם) הריהו בהכרח נכון, כיוון ש"קבלה" זו יש בה ראיה שרצון ה' הוא שההלכה אכן תהיה כפי שנתקבלה בעמ"י. אומנם ייתכן מאד שמי שאמר את ההלכה במקור לא הבין בעצמו את כל גדריה כפי רצון ה' וכפי שמתבררים ע"י קבלת עמ"י, וע"ז ייאמר ש"הלכה כמותו אך לא מטעמו" כלומר ייתכן שאדם יאמר אמת למרות שמבינה בטעות, והדור המאוחר יצטרך לברר הדבר כפי אמיתו.
מעלת התנאים
מי שיחקור מחלוקות התנאים (למשל ר"ע ור' ישמעאל) יראה שבד"כ המחלוקת הינה רק כיצד למדנו את ההלכה ולא מה היא ההלכה, כלומר ביסודה ההלכה לא נוצרת בלימוד אלא קיימת מדורות קודמים ואף מסיני, והדורות המאוחרים רק מבררים גדריה שטרם התבררו עד ימיהם, כמובן שבלימוד כזה יש גם נ"מ להלכה המתחדשת והולכת וע"כ יש חשיבות ללימוד אמיתי לפי דרכי התורה וברור ההבנה המדוייקת של גדר ההלכה שהגיעה אלינו.
בדורות התנאים הראשונים עסקו התנאים בעיקר בניסוח המסורות שהגיעו אליהם ולא כ"כ בהגדרת הדברים, דבר זה השתנה רבות בדורו של ר"ע שהיה דרכו להרחיב מאד דיני התורה ולברר מקור הדברים על סמך השוואת המסורת ההלכתית למול הכתוב בתורה שבכתב. בדרך זו יצר ר"ע את התושב"ע כפי שהיא מוכרת לנו.
יוצא שהתושבע"פ עסוקה בלהוסיף ברור לדברים שיסודם בקבלת העם בסיני ואוהל מועד והמשך קבלת דבר ה' לאורך הדורות, וייתרון הקדמונים הוא בכך שדבריהם התקבלו כבר ע"י העם וע"כ לא נסתור דבריהם להלכה אך כן ננסה לקרבם להבנת שכלנו ככל האפשר.

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר