רבי יהודה בן בתירה אומר על כולן קרע אחד על אביו ואמו קרע אחד לפי שאין מוסיפין על קרע אביו ואמו מאי טעמא אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאינן בתוספת
מפרש:
שאינן בתוספת. כלומר אין בדין שמוסיף עליהן
תוס':
אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאינן בתוספת. תימה מאי מוסיף לפרש הטעם מן הברייתא? ופירש הר''א בשם רבינו שמואל דלא גרסינן לפי שאין מוסיפין בברייתא

שאלת התוס' ברורה אומנם הפתרון למחוק דברי הגמ' כמובן דחוק מאד.
לדעתי ניתן להבין דבריו של רנב"י ללא הצורך בשינוי הגרסא:
לשאלה במה נשתנו אב ואם שהקרע עליהם חייב להיות עצמאי ולא יכול להתקיים ע"י "תוספת" על קרע קיים, עונה רנב"י שמעשה הקריעה מראה על גודל החסרון שחש האבל על הליכת קרובו שכאילו "נקרע לו חלק מהלב".
אומנם ברוב המתים יש נחמה מסויימת על ליכתם מצד שיש אפשרות להשלים חסרונם, כך בנים שמתו אפשר להוליד עוד וכן אחים ייתכן שיהיו נוספים או שיש כבר אחרים כמותם ואולם אב ואם "אינם בתוספת!" אומר רנב"י, כלומר אין ולא יהיה דבר נוסף שיכול להוות תחליף ומילוי מקום ל"אב או אם" וע"כ גם מעשה הקריעה חייב להציג קרע עצמאי שאינו ממין החסרונות הרגילים שהם ניתנים לאיחוי, ולכן הקרע על או"א לא מתאחה ואינו בדין "תוספת".