צט:
א. אין נופו גבוה ג"ט. כמדו' דיש מקומות שפירש משום דאז אין הגדי מזדקר תחתיו בבת ראש, וא"צ ללבוד דאין דין שתהא המחיצה מחוברת ומגעת לקרקע.
ק.
ב. וכן בקרן זוית, צ"ב המציאות מדוע ג' צדדים מכוסין ולא רק ב'.
ג. ואחד כל הבהמה, ר"ל שלא יעלה עליה מבעוד יום ויישב עליה כל השבת.
ד. הא והא בשוגג. התירוצים הקודמים יכולים להודות כולם זה לזה, אבל תי' זה חולק, דעלה משחשיכה בשוגג, לתי' הקודם לכו"ע מותר לרדת, ולתי' זה הוא פלוגתא דתנאי.
ק:
ה. רב איקלע לאפסטיא. לכאורה צריך להעמיד אוקימתא מורכבת, שהיה ידוע להם שהיה יבש כזה שאין גזעו מחליף, והיה בימות החמה, וכבר לא היו בו פירות מלבד שהיה גדודא, ובכל זאת אסר רב. דבלאו הני אוקימתות אסור גם לבני תורה ולכולי עלמא.
ו. רמי בר אבא. עי עה"ג דיש שהגיהו כאן חמא ויש שהגיהו להלן אבא, כדי שיבוא אל נכון ואמר (בויו החיבור). אמנם לו"ד י"ל דאמרי' ואמר משום דתרוייהו דרשי מחד קרא. אמנם מאידך גיסא גם להמשווים את השמות אין לתמוה איך דרש אותו חכם שני עניינים מחד קרא, כיון דהוו אסמכתאות בעלמא.
ז. ותאמר אלי תבוא. צ"ל דאין הכוונה מלשון ביאה ותשמיש, אלא אלי לאהלי, דהא להלן מוקמינן לה במרציא קמיה ולא תובעת בפה ממש.
ח. הני שבח הוא לה. רש"י לא פירש כלום על מגדלת שער, ומסתמא משום דזה פשוט שמגדלת מרצונה הטוב.