שנינו "לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברה''ר ברה''ר וישתין ברה''י וכן לא ירוק". ובגמרא "אמר רב יוסף השתין ורק חייב חטאת". ותמהתי מה זה שונה מהמוציא את המת לקוברו, שפטור היות וההוצאה אינה צריכה לגופה?
וראיתי שזכיתי לכוון לדברי הרי"ף, שאמר שהחיוב הוא רק למ"ד שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב.
אבל אז תמהתי יותר, כי הפוסקים אחריו (רא"ש, טור ושו"ע, מג"א בה"ט ומשנ"ב) - הביאו את המשנה כלשונה, יחד עם דברי רב יוסף "השתין ורק חייב", למרות שפסקו שמלאכה שאצל"ג פטור, ולא ראיתי שום התייחסות לנקודה הזו או לדברי הריף.

אשמח אם יחכימוני.