החלקת יואב בקבא דקשייתא קושיא צ"א מביא שיש מחלוקת ראשונים מה הדין כשיש רשות הרבים עם כל התנאים, הולכים שם ששים ריבוא ויש רוחב ט"ו אמות אבל כל הרחוב מבחינה ממונית שייך לאדם פרטי, כפי שאומרת הגמרא על רבי אליעזר בן חרסום העשיר שהיו לו אלף עיירות, היינו שכל העיר שייכת לו מבחינה ממונית.
שיטת התוספות בב' מקומות בעירובין היא שלא איכפת לן מה שזה שייך ממונית לאדם פרטי. מכיוון שסוף סוף הרבים הולכים שם (ולכאורה יש להם רשות מבעה"ב ואולי נקודה זו לא משמעותית לענין הדין) , אם כן לענין דיני שבת יש לזה דין רשות הרבים דאורייתא. עיין שם מה שהקשה החלקת יואב.

והקשה הרבי מטאלנא שליט"א על שיטת תוספות זו מגמרא שבת ה' ע"א :
"והאמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי אבא א"ר הונא אמר רב המעביר חפץ ד' אמות בר"ה מקורה פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר".

דין זה נפסק להלכה ללא שום חולק.

ואם כן קשה על התוספות דנהי נמי שיש את כל התנאים לרשות הרבים, אבל הרי במדבר זה לא היה רה"ר שייך ליחיד אלא לרבים ולמה לא יתקיים דינו של רב שאינו רשות הרבים מצד שאינו דומה לדגלי מדבר.

והיא קושיא יפה מאד.