1. רש"י הקדוש מפרש: ".. ונעשה כעין מדוכה. אסיתא מורטי''ר."

2. שטיינזלץ מצטט את רש"י הקדוש : שעשויה כעין מדוכה, אינו מסביר כלל מהי מדוכה ואינו מתייחס ללעז שהוא העיקר כפי שאראה להלן.

3. המילון האינטרנטי, ארמי עברי, שהועלה כאן בפורטל מפרש:
אֲסִיתָא - חוֹר שֶׁבַּחוּלְיָא (רש"י); מְדוּכָה; מַכְתֵּשׁ . (ראה להלן הניקוד הנכון ל"מדוכה")

מְדוֹכָה =מורטי''ר=mortar שכתב רש"י הקדוש הוא הכלי הקעור שֶדָּכִים (כותשים) בתוכו תבלינים וכדו' בעזרת עֱלי. (בלעז מכתש ועלי =Mortar and pestle ) . ראה תמונה מצורפת שצילמתי.

ראה גם רש"י הקדוש על משלי כז, כב:
"מכתש - אסיתא מורטיו"ר בלעז: בעלי - הוא בוכנא פולין מורטר"ו בלעז על שם שמעלין אותו ומכין בו תמיד נקרא עלי:". העלי יקרא גם מָדוֹךְ.

ומשום שלגזוזטרא יש צורה זו של המכתש ניתן לדלות דרכו ולכך התכוון רש"י הקדוש כשהסביר לנו את דברי ר' חנניא בן עקביא שניתן למלא מגזוזטרא שיש בה ד' אמות על ד''א אם גם חוקק בה ד' על ד'.

מה הקושי בפירושו של שטיינזלץ?

ובכן: הייתי מצפה ממפרש בן דורנו שיפרש, ולא רק יצטט, מילה שאינה שימושית בלשון ימינו. לפחות ע"י הלעז של רש"י הקדוש: מדוכה=מכתש, כלי לכתישת תבלינים שצורתו קעורה , למשל.
אגב: מְדוֹכָה בלשון ימינו הוא מתקן לשיגור פצצות תאורה, רימונים, רימוני עשן וכו' .
(לפירוש הנוסף למְדוֹכָה בלשון ימינו אין לו קשר לענייננו) ומיעוט ידע שפירושו גם מכתש.

על פירושי מילון הפורטל:
כפי שראינו לעיל מי שהביא בפירוש את הפירוש לאסיתא הוא המילון של הפורטל. שכתב מכתש.

הניקוד שם למילה מדוכה אינו נכון; הנכון צ"ל: מְדוֹכָה .

לגבי הפירוש במילון של אסיתא כחוֹר שֶׁבַּחוּלְיָא עפ"י רש"י הקדוש במסכת חולין דף נב. (אסיתא - חור שבחוליא שהצלע תחוב בו היינו בחצי חוליא) יש לציין שבלשון הרפואה בימינו, "חור" זה, בעצמות, נקרא מכתש והעצם הנכנסת לתוכו נקראת עלי (במפרקים למשל)

ואחרי שהעליתי שמתי לב: מילון הפורטל מפרש במתיקות! (=חוליא בארמית)!