המשנה בדף ע"ב ע"ב: האחין שהיו אוכלין על שולחן אביהם וישנים בבתיהם צריכין עירוב לכל אחד ואחד... אימתי? בזמן שמוליכין עירובן במקום אחר...
בהמשך הגמרא בדף ע"ג ע"א: בעא מיניה אביי מרבה: חמשה שגבו את עירובן כשמוליכים את עירובן למקום אחר,.. אמר ליה (רבה): עירוב אחד לכולן.
שאל אותו אביי: והא אחין דכי גבו דמי צירכין עירוב לכאו"א? ענה לו רבה: הב"ע כגון דאיכא דיורין בהדייהו.
הגמרא מסיקה: הכי נמי מסתברא דקתני: אימתי? בזמן שמוליכין את עירובן למקום אחר. אבל אם היה עירובן בא אצלם, או שאין דיורין עמהם בחצר, אין צריכים לערב.
ואני שואל: מי דמי? התם (במשנה) אין צריכין לערב משום דאוכלין על שולחן אביהם והעירוב בא אצלם. אבל אם מוליכין את עירובן למקום אחר, צריכים עירוב לכל אחד ואחד. הכא (מדברי רבה) חמישה דיורין (שונים. לא אחים, לא תלמידים ולא נשים) כשמוליכין עירובן למקום אחר, אמאי עירוב אחד לכולם? דברי רבה סותרים לכאורה את דברי המשנה!
אשמח לביאור.