א. אלא אמר רב נחמן כגון דיסקרתא דנתוזאי. יש להסתפק האם לדעת רב נחמן ההיתר הוא לא משום דמדכרי אהדדי, אלא הקילו בעיר שפעם היתה של יחיד והשאירוה על היתירה הראשון, ולכן יש לנקוט דוגמה של עיר בעלמא שלא יבואו לטעות שזה משום הפגישה אצל ריש גלותא, או דבאמת רב נחמן מתיר בכל עיר בגלל המפגש בשבת בבוקר בדרשה כפירש"י. ואולי יכולה להיות נפ"מ בעיר או בזמן שלא מתקיימת דרשה ולא מתקיים שום מפגש.

ב. אבל לרחבה מערבין. צ"ב דהטעם מתבאר משום שמשתמשים בפתח לעצמם. והרי האי ברייתא אוקמוה כרבי יהודה והוא מתיר בין שני בתים בקטע קטן של רה"ר שאינו נוטל עמו את א' מפתחי רה"ר כלל. ויש לפלפל בכמה אופנים אבל אין זה המקום להכביד על הקהל. וביותר תיקשי על לישנא בתרא דר"פ דאין מערבין חצי רה"ר אף לרחבה ומה יענה לאחינו רבי יהודה ביום שידובר בו?

ג. א' מבני מבוי שעשה (מחיצה) דקה אינו אוסר. צ"ב כעת האם לפ"ז כל דינא דחצר שלא נשתתפה אוסרת, הוא רק בחצר פרוצה למבוי שאין לה שום מחיצה לצד המבוי?

ד. למתא דבי רבי חייא. לכאורה לאו היינו רבי חייא רבא שעלה לא"י, ונשתיירה שם עיר על שמו, אלא צ"ל רב חייא והיינו רב חייא בר אסי דבסמוך.

מחילה מהציבור שאין ההערות עוסקות בדברים פיקנטיים כמו הגייה נכונה וביקורת על תנאים ואמוראים ונשותיהם וכדומה, אלא סתם בנושאים פרוזאיים מן הדף. אחרי הכל טוב מדי פעם להיזכר מה הרעיון המקורי של הפורום הלזה...