"מאי שנא לכאן ולכאן דלא דאין ברירה, למזרח למערב נמי אין ברירה? אמר רבי יוחנן: וכבר בא חכם".

מסתמא דנים ומבארים הראשונים והאחרונים ענין ברירה ותנאי באריכות אבל אודה לחכמי הפורום אם יעבירו דבריהם בשפה פשוטה וברורה שגם אני הבער אבין דבריהם.

אם אדם מקדש אשה ועושה תנאי, תהיי מקודשת מעכשיו אך ורק אם מחר ירד גשם.
אם כן נחכה ונראה, אם ירד גשם מחר, הרי היא מקודשת ואם לא ירד גשם, איננה מקודשת. זהו תנאי פשוט ורגיל ולא צריך להגיע לדין ברירה.

מעתה נבחן את הדין הראשון של המשנה שיבא חכם או למזרח או למערב והאדם שם עירוב גם במזרח וגם במערב ומתנה, אם יבוא למזרח, עירובי במזרח ואם למערב עירובי במערב. ועדיין לא בא חכם ואולי בכלל יבוא לצפון או שלא יבוא בכלל. נחכה ונראה מה יקרה מחר. אם באמת הגיע החכם למזרח, התנאי שלו התקיים ותפס עירובו למזרח. הגיע למערב, תפס עירובו למערב. לא הגיע, לא תפסו ב' העירובין. זהו תנאי כמו התנאי בקידושין. למה צריך להגיע לברירה ולומר שזה עובד רק אם כבר הגיע החכם?