גמרא:
"...בכפניות אין מערבין והתניא קור ניקח בכסף מעשר ואין מטמא טומאת אוכלין וכפניות נקחות בכסף מעשר ומטמאות טומאת אוכלים רבי יהודה אומר קור הרי הוא כעץ לכל דבריו אלא שניקח בכסף מעשר וכפניות הרי הן כפרי לכל דבריהם אלא שפטורות מן המעשר התם בדניסחני"

רש"י:
בדניסחני: דקלים זכרים שעושין כפניות ואינן נעשים תמרים לעולם. וכפניות הוא גמר פירן, ולוקטין אותן בניסן..."


קושיה קשה על דברי רש"י היא המציאות - לדקלים זכרים אין פרי כלשהו. יש פרחים בלבד.

מהמשנה במסכת ערלה (פרק א', משניות ז', ט'), נראה כי כפניות הם סמדר, תחילת פריחת עץ התמר, ולא פירות.
בפסחים, מפרש רש"י על דרך פירושו כאן. ""בדניסחני קץ — תמרים של דקל זכר, ואינן מתבשלין בו עולמית, וגודרין אותן בניסן והן מתבשלות מאליהן בכלי כפות תמרים, ולעולם הן קטנות, הלכך, ר' אילעאי לא אפסיד מידי".
ובדומה לכך במסכת ברכות, מפרש רש"י כי כפניות - תמרים רעים.


תמרים רעים, ביחוד בהקשר שבמסכת ברכות, קל להבין. מהגמרא אצלנו היינו יכולים גם לפרש, כר"ח, כי המדובר בתמרים שלא בישלו די צרכם, בוסר, אולם פירות של עצי תמר ממין זכר? מן דכר שמיה?