אנציקלופדיה תלמודית כרך י:

חשבון זה של היקף שלשה ברוחב של אחד אינו מדוקדק לפי חכמי המידות, ויש לדעת שאי אפשר לעולם לברר באמת יחס אלכסון העיגול אל המסבב, שבטבעו הוא בלתי ידוע ואין במציאותו שיושג, ואף נתבאר במופת שאי אפשר לידע בצמצום מידת קו הסובב. ולפי שלא יושג לעולם אלא בקירוב, לקחו חכמים בחשבון הגדול ואמרו כל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש ברוחבו טפח.

יש שכתבו חשבון יותר מדוייק, שההיקף של עיגול שרוחבו אחד הוא שלשה ושביעית בקירוב. ויש שכתבו בדקדוק יותר, שהוא שלשה ושמנה וחצי חלקי ששים. וכתבו ראשונים שמפני שאין החשבון מדוקדק הוצרכו בתלמוד ללמדו מים של שלמה, אף על פי שהוא דבר שאדם יכול לעמוד עליו ולהביא דבר שהוא רחב טפח ולמדוד ההיקף, אלא לפי שאין הדבר מכוון למדו מהמקרא שלא לדייק במעט ההוא ולזלזל בו, שהרי ים זה שהיה עשר אמות רוחבו היה הקו המקיף אותו קצת יותר משלשים אמה, אלא שהכתוב לא דקדק בכך, ומשם למדו חכמים שלא לדקדק בזה ולא נעלמה האמת מאנשי האמת, ולא חששו חכמים לדקדק אפילו כשהוא לקולא.

ומכל מקום להלכה נסתפקו אם היתה קבלת חכמים כך לילך על פי חשבונות אלה בקירוב, ואפשר שנאמרה הלכה למשה מסיני על זה, כמו שכל השיעורים הם הלכה למשה מסיני, וטעם הדבר מפני שלא ניתנה תורה למלאכי השרת, וסמך לזה מים של שלמה שהלך בו הכתוב על דרך הקירוב, או אם כשנשאו ונתנו בזה עשו חכמים חשבון זה לקרב ההבנה אל התלמידים ולשנות להם דרך קצרה, אבל לענין מעשה יש לדקדק על פי דקדוק האמת.

ויש מהראשונים שכתבו שרבותינו זלזלו ולא דקדקו בחשבון זה כשהקירוב הזה מביא לידי חומרא בלבד, כגון בתחום שבת או בזריעת כלאים, לא לידי קולא, ואינו מזיק לשום אדם בממונו, אבל במדידת קרקעות בחלוקתן הזהירו אותנו שלא נזלזל ושנדקדק ואף בים של שלמה הם מפרשים שהיה בדיוק, שהרי עוביו נאמר בו שהיה טפח, ועובי זה לדעתם נכלל במידת הרוחב, ונמצא שרוחב העיגול מבפנים עשר אמות פחות שני טפחים מחפשה טפחים באמה, ואם נכפיל אותו בשלש פעמים ושביעית יהיה הקו המקיף אותו מבפנים שלשים אמה וששה חלקי שלשים וחמשה של אמה, אבל מכיון שכתוב ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושןהיה למעלה עובי שפתו בכל צד מבפנים מסיבוב זה בכדי חלק אחד ושלשים וששה באמה, הרי הקו המקיף אותו מבפנים הוא שלשים אמה, לא פחות ולא יותר.