הזורע והחורש: מכדי מכרב כרבי ברישא ליתני חורש והדר ליתני זורע תנא בארץ ישראל קאי דזרעי ברישא והדר כרבי

הקושיה הנ"ל שבבבלי לא מובאת בירושלמי, אולי בגלל שהירושלמי "בארץ ישראל קאי" ולכן היה ברור לירושלמי שאין קושי בדברי המשנה.

אך עיון בירושלמי מגלה שגרסת הירושלמי למשנה היתה כנראה שונה:

לכל דבר שהוא להניית קרקע חייב משום חורש החופר החורץ הנועץ המדייר המעדר המזבל המכבד המרבץ המפעפע גושים המברה בחרשים המצית את האור בחישת קנים ובאג' תמרים וכר' זעירא אמת המי' שהיא מכשר' צדדיה לזריעה המסקל הבונ' מדריגו' הממלא את הנקעים שתחת הזתים והעושה עוגיות לגפנים וכל דבר שהוא להניי' קרקע חייב משום חורש (...)
כל דבר שהיה מבחיל את הפירי חייב משו' זורע הנוטע המבריך המרכיב המקרסם המזרד המפסל המזהם המפרק המאבק המעשן המתלע הקוטם הסך והמשקה והמנקב והעושה בתי' וכל דבר שהוא להבחיל את הפירי חייב משום זורע זעורא רב חייא בר אשי בשם כהנא הנוטע בשבת חייב משום זורע

ואכן כך הגרסה בכת"י קויפמן למשנה כמצורף כאן [ומובא פה] (וכך אף בכת"י פארמה המובא פה).

וכאן עולה אולי השאלה - האם יש מקום ל"פלפול" בבבלי, שהרי אולי גרסת המשנה שעמדה מולם היתה פשוט שגויה?