סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

פורום פורטל הדף היומי

שבתסו ע"אכד כסלו תשע"ג19:54דיינים העולים לדף סה / ‏המכריע
סה.
במוך שבאוזן – תנן לעיל דמותר, ותניא דרק בקשור באוזן. והיינו לכל הפחות כשאינו מהודק.
במהודק, ר' יוחנן היקל בלי קשירה וחלקו עליו חבריו. (כ"ה לפ"א ברש"י. ועי"ש פי' נוסף שנדחה).
(ריו"ח היקל לרה"ר לפי פ"א ברש"י וחלקו עליו חבריו, ורבי ינאי היקל לכרמלית וחלקו עליו כל דורו).
במוך שבסנדל – תנן לעיל דמותר, ותניא דרק בקשור בסנדל.
במוך שהתקינה לנידתה – תנן לעיל דמותר, וס"ד דרמי ב"ח דרק בקשור,
ומסיק רבא דאף בלא קשור. ואפילו בעשתה לה בית יד, התירו ריו"ח ור' אבא.
פלפל, ניתן לריח הפה. גרגר מלח , לחולי שיניים. "כל דבר" ששנינו, היינו זנגביל או קינמון.

שן תותבת של זהב – תנן לעיל דחכמים אוסרים.
(לרבותיו דר"ש שלפא משום דמבזו לה, ולדידיה משום חשיבות הזהב).
תותבת של כסף – מותר לכו"ע. (לרבותיו דרש"י דומה לשיניים ולא מבזו, לדידיה לא חשוב כ"כ).

בסלע שעל הצינית (מכה בפרסת הרגל) – מותרת לצאת לרה"ר.
הסלע מועיל בצירוף שהוא קשה, ומפריש נוזל, ויש בו צורה.
בנות קטנות לצאת בחוטין וקיסמים שבאוזניהן (שומרי נקב הנזם) – מותרות.
בחוטים צבעוניים – אבוה דשמואל אסר לבנותיו.
ברעלה – מותר לצאת, ולא דוקא בנות ישראל שבערב.
בבגד פרוף – יוצאין ולאו דוקא בנות ישראל שבמדי.
פריפה – מותרת לכתחילה על אבן המיוחדת לכך, או על אגוז. על מטבע – אסור לכתחילה.

נשים המסוללות זו בזו – לרב הונא פסולות לכהונה (לרש"י כהן גדול, וי"מ בתוס' אף להדיוט).
אבוה דשמואל לא הניח לבנותיו לישון יחד, שלא יתרגלו לגוף אחר, וייתכן שלר"ה לא חייש.

טבילה בנהר (כגון פרת) – לאבוה דשמואל כשר רק ביומי תשרי, עי' להלן הטעם.
והיה עושה להם מפצים. לרש"י כדי למנוע חציצת טיט, ולתוס' כדי שיטבלו כראוי ללא פחד.
ביומי ניסן, לא היה מניח להם לטבול בנהר, והיה עושה להם מקוואות.

סה:
מי מעיינות ונהרות – מטהרים בזוחלין.
מי גשמים והפשרת שלגים – רק באשבורן (עומדים במקום).
מי גשמים שנתערבו בנהר ורבו מי הגשמים – אין מטהר במצב זה בזחילה.
הפרת – לדעת רב ואבוה דשמואל (וחד לישנא דשמואל) גדל ממי הגשמים (שבא"י).
ולדעת שמואל עצמו (בלישנא קמא) מתברך ממקורו ולא ממי גשמים.
לטבול בפרת ביומי תשרי – כשר לכו"ע, שאז אין בו מי גשמים ומטהר בזוחלין.
בשאר ימות השנה – לרב ואבוה דשמואל ול"ב דשמואל אין טובלין בו, לל"ק דשמואל טובלין.
(מקוה שמילאוהו בשאובין – פסול כיון שלא נעשה בידי שמים.
הזב טעון מים חיים ולא הזבה. כשרבו מי גשמים, פסול לזב גם מצד שאינם חיים)

הערמה בדליקה – ר"מ מתיר (לובש כל מה שיכול) ור"י אוסר (לובש רק כדרכו בחול).
הערמה בפריפה (להוציא האגוז) – בעיא דלא איפשטא הן לר"מ והן לר"י.

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר