|
|
תלמוד בבלי מסכת שבת דף סד עמוד ב אמר רב יהודה אמר רב: כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין - אפילו בחדרי חדרים אסור. תנן: ולא בזוג אף על פי שפקוק, ותניא אידך: פוקק לה זוג בצוארה ומטייל עמה בחצר! - תנאי היא, דתניא: שוטחן בחמה, אבל לא כנגד העם, רבי אליעזר ורבי שמעון אוסרין. בסוף הדף הגמ' מביאה את דבריו של רב ומקשה עליהן מברייתא. כתירוץ, תולה זאת הגמ' כמחלוקת תנאים בין חכמים לר' אליעזר ור' שמעון שאז בעצם, אין קושיה על רב כי הוא סובר כמותם. אך מדוע שלא תתרץ הגמ' שזו שיטתו של רב שהרי רב תנא הוא ופליג ? למישהו יש רעיון ? |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום