נו.
חטא בני שמואל;
לרבי מאיר חלקם במעש"ר שאלו בפיהם (ומצטערים שאר לויים עניים).
לרבי יהודה מלאי הטילו על בעלי בתים (וגורם להטיית דין כשבאים לדון בפניהם).
לרבי עקיבא קופה יתירה של מעשר נטלו בזרוע (והוי גזל).
לרבי יוסי מתנות נטלו בזרוע. לפי' א' ברש"י נטלו מתנות כהונה (והמה לויים) וגזלו את הכהנים.
לפי' ב' נטלו מתנות לויה, וחטאם שבעינן ונתן (בכל מתנות כהונה ולויה) ולא שיטול מעצמו.
לרשב"נ בש"ר יונתן, שלא סבבו בערי ישראל לשפוט כאביהם אלא שפטו במקומם כדי להרבות וכו'.

חטא דוד;
בבת שבע – לא חטא ממש באשת איש, דקיבלה גט כריתות מבעלה שיצא למלחמה.
(לרש"י היו נותנים על תנאי אם לא ישוב, ולתוס' ללא תנאי.
לרש"י לכ' היה בזה סרך איסור דמה היא באותן הימים, ולתוס' היה בזה רק טעות העולם).
וביקש לחטוא (קודם שקיבלה גט) ולא חטא.
באוריה החיתי – נהרג כדין מורד, אלא שהיה לו לדונו בסנהדרין (לברר מרידתו. תוס') ולא דן.
מרידתו של אוריה – לרש"י אמירת ואדוני יואב בפני דוד. לרבינו מאיר שלא הלך ביתו כציווי דוד.
קבלת לשון הרע (על מפיבושת) – לרב קיבל, ולשמואל לא חטא בזה כיון דהוו דברים הניכרים.
מעשה דהסתה – לא היה עוון גדול כל כך וגם שגג. תוס'.

נו:
(מריב בעל בן יהונתן – הוא מפיבושת).
כשאמר דוד תחלקו את השדה – נגזר על חלוקת המלוכה.
אילו לא קיבל דוד לשון הרע – לא נחלקה מלכות בית דוד, ולא עבדו ישראל ע"ז ולא גלינו מארצינו.
(ב' מימרות אלו הן לרב, ויתכן דשמואל פליג, כיון דלדידיה לא קיבל דוד לה"ר).

חטא שלמה;
בעבודה זרה – לא חטא לכו"ע.
נשיו הטו את לבבו ללכת אחרי א' אחרים ולא הלך.
נשיו בנו במה לכמוש ולא מחה.
נשיו עבדו ע"ז, כגון בת פרעה, ולא מיחה בהן, ונכתב בו ויעש הרע בעיני ה'.
כשנשא שלמה את בת פרעה, ננעץ קנה בים, ועלה שירטון שעליו נבנית רומי.
והצריף הראשון נבנה ביום שהעמיד ירבעם שני עגלי זהב.

יאשיהו;
לרשב"נ בש"ר יונתן לא חטא, רק שילם משלו לאלו שחייב בדין מבן ח' עד יח.
ולרב חטא ושב אל ה'.
בעלי תשובה נוספים; אביו או דודו של רבי ירמיה, ועוקבן בר נחמיה ריש גלותא.
- הדרן עלך במה בהמה -