תניא רשב''ג אומר הלכות הקדש תרומות ומעשרות הן הן גופי תורה ונמסרו לעמי הארץ".
רש"י: "ונמסרו לעמי הארץ. שלא מסרו לב''ד למנות שומרין לדבר והאמינה תורה את כל אדם עליהן והן הן גופי תורה שחברים אוכלין פתן וסומכין שניטל ממנו חלה ותרומה ומעשרות והקדש נמי מסור לכל אדם להקדיש וחל הקדש ע''פ כל אדם והן גופי תורה שהיינו צריכים לחוש במטלטלין שמא הקדישו וחזר בו ואע''ג דתקון רבנן דמאי מ''מ תורה האמינתו ורבותי מפרשים הלכות הקדש כגון יין לנסכים כדמפרש בחומר בקדש (חגיגה דף כז:) שעמי הארץ נאמנים עליו וקשיא לי אי מדרבנן קאמר דחשיב מאי דהימנוהו רבנן לא הוה ליה למיתני תרומות ומעשרות דרבנן לא הימנוהו".

לא הבנתי מה מפריע לרש"י בפירוש של רבותיו, הרי טומאת היין לניסוך היא מדאורייתא, יין טמא אסור לנסך, אז באמת האמינה התורה לעם הארץ שמביא יין לנסכים. אמנם גם חכמים האמינו לו ולא גזרו כשם שגזרו בדמאי, אבל עדיין מדובר בגופי תורה שהתורה האמינה לעם הארץ ומה איכפת לי שגם חכמים האמינו לו?