בראשית פרק כז

(כו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק אָבִיו גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי בְּנִי:
(כז) וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְקֹוָק: חמישי
(כח) וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ:

החומשים שלנו מסתיים רביעי בפסוק כ"ז
היות ואין מפסיקים באמצע עניין חייבים לומר שפסוק כז אינו שייך לברכת יצחק ליעקב ולכן צריך להבין במה עוסק הפסוק
לאחר שיצחק אכל ושתה יצא יעקב להכין מוגמר
בגדיו נספגו בריח המוגמר
ולכן וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו
לאחר מכן וַיְבָרֲכֵהוּ שיבח אלו על ריחו הטוב
לאחר מכן הסיר יעקב את המכסה מהמחתה והופץ ריח טוב בכל הבית? האוהל?
ואז הוסיף יצחק רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה כולם יכולים להרגיש את הריח הטוב
ושבחו של יעקב אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְקֹוָק: רק מי שמבורך ע"י השם מגיע לעשות מעשה כזה

רק לאחר מכן מתחילה ברכת יצחק ליעקב כתוספת לברכת ה' בסוף הפסוק הקודם ולכן
וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים וו המוסיף על ברכת ה' שהוזכרה בסוף הפסוק הקודם
אחרת אין משמעות ל-וו