בס"ד

1) אסקופה משמשת שתי רשיות וכו' אמררב יהודה אמר רב הכא באסקופת מבוי עסקינן - למה מבוי כזה בכלל צריך קורה? הרי כל עצמה של הקורה אינו אלא להיכרא שמטלטלים במבוי ושלא יבואו להוציא לרה"ר, א"כ, השתא שיש דלת, שכאשר היא סגורה מוקף המבוי ב-4 מחיצות והוי היכרא מעליא גם כשהפתח פתוח - למה צריך את הקורה?

2) אומר היה ר"מ כל מקום וכו' - מה יאמר ר"מ לגבי בית וחצר? האם יאסור בכ"מ להוציא מבית לחצר? (א"כ הרי בטל ערוב חצרות מעיקרו!)

3) בע"ב, מתני' לא יישב וכו', ברש"י ד"ה עד שיתפלל מסביר מה הקשר של משנה זו לכאן. וקשה - מדוע לא נשנתה משנה זו במסכת ברכות, באחד הפרקים העוסקים בתפילה? וא"ת שהרי היא קשורה כאן, מצינו משניות שנויות כלשונן בשתי מסכתות משום הקשרן ושייכותן לשתיהן, כגון משנת "5 חטאות המתות" השנויה במסכת תמורה ושוב במסכת מעילה!

4) לימא תיהוי תיובתא דריב"ל - הרי בברכות כח: הביאה הגמרא את מימרת ריב"ל רק כדי לומר שאין הלכה כמותו (הגמרא עצמה אומרת "ולית הלכתא כוותיה"), אז מה אכפת לנו אם תהיה או לא תהיה תיובתא דריב"ל?

5) לא קשיא הא לן והא להו - גם כשנפגשנו בזה במסכת ברכות היה קשה לי (בדף מד. זה גם היה קשה לגמרא ואכן הפכו את המימרות) - מה פתאום רב אומר את הכלל ה"ארץ ישראלי" ור' חנינא אומר את הכלל ה"בבלי" (לפי רש"י)? אכן, ר"ח מפרש להפך אבל הוא היחיד. [ותוס' לא עוזרים לא כאן ולא בברכות, כי הם לומדים מהדרכת החתנים של ר' יוחנן לכל שאר המקומות ונראה לחלק]

6) מה פשר המשפט בדברי אביי: "הני חברין בבלאי"?