|
|
רש"י שהיה צנון עיקר - שבשבילו התחיל האכילה, ולא אכל זית אלא להפיג חורפו של צנון, דהוה ליה זית טפל, ותנן (/ברכות/ דף מ"ד א): כל שהוא עיקר ועמו טפלה - מברך על העיקר ופוטר את הטפלה. לפי רש"י במיוחד אורך לשונו אני מבין שתחילה אכל זית כדי להרגיל את פיו לחריפות ואז אכל את הצנון בניגוד למנהגנו תחילה החריף ואז מנסים לכבות את השריפה ולכן זה חידוש שלמרות שאוכל תחילה זית ברכת הצנון פוטרתו האם הבנה זו ברש"י נכונה ? |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום