בס"ד

הברייתא בדף ו. אומרת "4 רשויות לשבת רה"י וכו' ורחב 4 זוהי רה"י גמורה"

על זה אומרת הגמרא "זו היא רה"י לאפוקי מדר"י דאמר מי שיש לו 2 בתים משני צדי רה"ר עושה לחי מכאן ומכאן או קורה מכאן ומכאן ונושא ונותן באמצע"

ובתוד"ה יתר על כן אר"י (מתחיל בע"א) אומר "ואע"ג דבפ"ק בעירובין אמתני' דהרחב מי' אמות משמע דלכל היותר לא התיר ר"י אלא עד 13 אמה ושליש היינו מדרבנן אבל מדאוריתא אפילו ברוחב 16 אמות מטלטלין דאית ליה 2 מחיצות דאורייתא"

והעיר על כך בגליון הש"ס "ולא זכיתי להבין, דהא מה דקתני נותן לחי כו' ונושא ונותן באמצע היינו אף מדרבנן דמדאורייתא ל"צ ללחי דהא סבר 2 מחיצות דאורייתא"


ולענ"ד אולי ניתן בס"ד ליישב דברי התוס' שמה שהגביל ר"י עד 13 אמה ושליש הוא את הפרצה במחיצה (שאין היא שלמה, שהרי הדיומדין עומדים בפינות וביניהם רווח) ובמקרה של פסין כל ארבעת הרוחות פרוצות ואעפי"כ שוויוה רבנן רה"י בגין הדיומדין ולכן נתנו גבול לגודל הפרצה ור"י הסכים עם הכלל להגביל ורק הקל קצת יותר. ומה דאית לר"י 2 מחיצות דאורייתא הוי רה"י הנ"מ במחיצות שלמות, ובכה"ג שמחיצת הבית מכאן ומחיצת הבית מכאן אין בהן פרצה, ויש כאן שתי מחיצות שלמות ושפיר מתיר ר"י לשאת ולתת ביניהן אפילו ב-16 אמות רוחב, בתנאי שישים היכר של לחי מכאן ומכאן או קורה מכאן ומכאן.