א. סיני קודם. כתבתי כבר במק"א באריכות את העובדה עם החזו"א ואכתבנה כאן בקיצור, הרב מפוניבז' שאל אם סיני עדיף מדוע במחלוקת רבה ורב יוסף הלכה כרבה? והשיב רואים מזה שלמדנות היא בכל זאת שווה משהו.. הלך תלמיד אחד ששמע את הדברים (במשא פתיחת זמן הלימודים בישיבה) ומסר זאת למרן החזון איש. אמר לו החזון איש ההסבר האמיתי הוא שונה. בכל מחלוקת רבה ורב יוסף, רבה הכריע מסברתו העמוקה והישרה ורב יוסף הביא ברייתא מפורשת וההלכה נקבעה כמו הברייתא. זו המשמעות של סיני עדיף. מחלוקות אלו לא הובאו כלל בש"ס כמחלוקת. לשם מה לספר מה חשב רבה בטעות קודם שהובאה ברייתא לבית המדרש. דברים אלו מובאים מיד באופן של תניא או תניא אידך או תני רב יוסף וכדומה. אלו מחלוקות כן הובאו? אלו להן לא מצא רב יוסף ראיה משום מקום. מחלוקות כאלו מוכרעות מסברא, ובהן הלכה כבעל הסברא...
ב. מסתבר שמימרא זו של רבי אבין הלוי מובאת כאן במסגרת מקבץ שלם של מימרותיו, והקשר שלהן לסוגיא היא המימרא הסמוכה של סעודה שת"ח שרוי בתוכה, ויבוא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם. וייתכן שזה מה שדחק ברש"י לפרש לעיל יתרו להנאת עצמו נתכוין על סעודה זו, והבן.
ג. דוד שאמר לאבשלום לך בשלום הלך ונתלה. לכ' מדוע אכן אמר זאת דוד. ואפשר שרק בעקבות זה המעשה נתחדשה הלכה זו. או שמן השמים שמו את הדבר בפיו, כעין נזרקה נבואה בפיו.
ד. היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש. יש לעיין מה שייכותה של מימרא זו לכאן. בדרך דרוש אולי מסכת ברכות היא בבחינת בית הכנסת, וכעת נפנים אנו לעומק בית המדרש של הלכות שבת וצריך חיזוק. (כמאמר העולם על אלו שמתחילים ללמוד ש"ס, בברכות כולם מתמידים, אבל כשבאה "שבת" באה מנוחה, עירובין זה בכלל מחוץ לתחום, ופסחים בבחינת בל ייראה ובל יימצא...).
ה. תלמידי חכמים אין להם מנוחה. מה שכתב רש"י מישיבה לישיבה, יתכן שאין כוונתו על העולם הזה. כאן אין להם מנוחה בפשטות, מפני הדחק ושאר מיני מרעין בישין הקמים על לומדי בית המדרש להפריעם, אלא כוונתו לפרש מה שייך חוסר מנוחה בעולם הבא. והקשר לסוגיא הקודמת היא כבוד האכסניה, שהם תלמידי החכמים המבקשים והולכין מעיר לעיר וכנ"ל.
ו. תלמידי חכמים מרבים שלום. ידוע שזה מובא בסיום ד' מסכתות (מלבד תמיד) ורמז לזה (מקובל בשם הגר"א) בני"ך, ברכות נזיר יבמות כריתות. ראיתי בהקדמת המו"ל לאחד מספרי הרעק"א שהביא ביאור נפלא שיש כאן ששה מקראות המרמזות לששה סדרי משנה שבכל אחד מהם על ידי תורת אותו הסדר מביאים שלום באופן שונה לעולם, למשל יהי שלום בחילך זה על שלום הבית היהודי בסדר נשים, למען אחי ורעי זה על שלום בין בעלי הדינים בסדר נזיקין, למען בית ה' אלוקינו זה על סדר קדשים הקרבים בבית ה'.
זכינו לסיים מסכת ברכות בסדר לימוד דף היומי באור ליט תשרי (היא"צ של הגר"א) תשע"ג, כן יעזרינו השי"ת להתחיל ולסיים מסכת שבת עם כל הש"ס. מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' את שבות עמו, יגל יעקב ישמח ישראל תשועת עולמים.