יש שאלה מפורסמת מדוע המסכת מתחילה בהלכות הוצאה דווקא שזו המלאכה האחרונה ברשימת המלאכות בפרק כלל גדול
כל מי שיש לו הסבר של עצמו או של אחרים מוזמן לכתוב כאן (כדי שנגיע לאוסף הסברים כמנין שב''ת)

א. בשם דעת סופר ובדומה כתב הפנ''י על התוס' - יציאת השבת ר''ת שם י''ה לומר שגם הקב''ה התחיל בדיני הוצאה גבי המן - אל יצא איש ממקומו.
ב. ר''ת בתוס' - המשנה נוקטת דבר הרגיל להכשל קודם שזה הוצאה.
ג. ריב''א בתוס' - הוצאה חביבא ליה.
ד. שבת של מי - רצה רבינו [הקדוש] לרמוז שמו הטוב ושם אביו ובחר בשתי תיבות יציאות השבת הללו כי כן עולה בגימטריא אני יהודא הנשיא בן רבן שמעון עם הכולל דוק ותשכח. (ועוד נראה לי להוסיף ש'יציאות השבת' בגימטריה "אני בן שמעון מחבר משנה" במדוייק, וכן 'יציאות השבת' עם הכולל עולה "אנכי רבי יהודה נשיא ישראל" , אגב גם בתחילת סדר נשים שמתחיל במילים 'חמש עשרה' נשים וכו' אפשר לרמוז את שמו של רבינו ש"אני רבי מחבר המשנה" עולה כמנין 'חמש עשרה' , וכן תחילת סדר נזיקין שמתחיל במילים 'ארבע אבות נזיקין' עולה כמנין "יהודה בן שמעון נשיא" , וכן תחילת סדר קודשים שמתחיל במילים 'כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן' עולה כמנין "אני בן רבן שמעון הקדוש" , וכן תחילת סדר טהרות המתחיל במילים 'אבות הטומאות' עם הכולל עולה כמנין "אני יהודה בן רבינו שמעון "נמצא שבראש כל הסדרים רבינו הקדוש רמז שמו ושם אביו.)